המכתבים עוסקים בין היתר בתמיכה בכוללי הישוב הישן, בענייני שואה ותקומה, בחיים בירושלים בתקופת מלחמת השחרור, ביסוד ישיבה בארץ ישראל, ועוד. 1923-1968.
* מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי אליעזר שפר, בשם מזכירות נשיאות כולל שומרי החומות לעדת טשכוסלוב, מזרח הונגריה בעיה"ק ירושלים, חברון, צפת וטבריה. פרסבורג, תרפ"ד [1923]. במכתב זה מתבקש הדיין רבי מנדל דייטש לסייע בידי רבי אפרים גרינפלד שנשלח לירושלים לפקח על הכולל, והוא מתבקש להעביר לשליח מכתבים שישלחו אליו, "מבלי שיודע מהם לשום איש ח"ו".
* "אני חושב שכה"ג ידגיש בכלל צורך השלמת חינוך בתי הספר אף הכי חרדים וטובים שבארה"ק ע"י לימוד בישיבה. שהרי התביעה הקדושה והרצינית הזאת שתולי"ת כבר התחילה להשתרש בשנים האחרונות בחוגינו בהיותנו עוד בחו"ל, דווקא פה בארה"ק התרופפה עוד, בודאי מסיבות שונות". מכתב מאת רבי יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה, על חשיבות החינוך בישיבה, בכתב ידו וחתימתו. ירושלים, תש"ב [1942]. 22X28 ס"מ. סימני קיפול, כתמים.
* מכתב מאת הרב הראשי לארץ-ישראל, רבי י"א הלוי הרצוג ובחתימת כתב ידו, למר משה שפירא ממחלקת העליה בסוכנות היהודית, להשתדל בהצלת הרב יהודה למברגר. י"א כסלו תש"ד [8.12.1943]. נייר רשמי, 11X12 ס"מ. עם חותמת קבלה בתאריך 17.12.1943. כתמי זמן, קרע בפינת הדף.
* מכתב מאת בית דינו של רבי שלמה דוד כהנא, להיתר נישואיה של האשה יוטא חנה לובראניצקי, בת הרב מפאבניץ [רבי יחיאל מיכל גלסטר], לאחר שהתברר שבעלה פנחס איננו בין החיים. עם חתימות רבני בית הדין, ועם חותמת רבי שלמה דוד כהנא. [1] נייר רשמי של "אחוד רבנים עולי פולין: מחלקה לעניני עגונות המלחמה בהנהלת הרב ר' שלמה דוד כהנא (ראב"ד וורשה) רב בירושלים, עיר העתיקה". ירושלים, כ"ח תמוז תש"ז [1947]. 22X27 ס"מ. כתמים.
פנחס בן יצחק מאיר לובראניצקי ושני ילדיו נספו בשואה. אלמנתו מרת חנה יוטא נפטרה בשנת תשנ"ז [1997] ונקברה בהר הזתים. רבי שלמה דוד כהנא (1896-1953), נשיא איחוד הרבנים יוצאי פולין, מרבני וורשה ורבה של העיר העתיקה בירושלים, נודע כמי שפעל רבות להתרת העגונות משתי מלחמות העולם.
* מכתב מאת רבי יוסף שיינברגר, מבתי אונגרין בירושלים בתקופת מלחמת העצמאות: "היה עד עכשיו מחסור במזון וצרכי אוכל, אבל כעת הכביש לירושלים ב"ה פתוח, ואין מחסור אלא בכסף, כי כלתה פרוטה ד' ירחם, וצרכי העדה מרובים […] כרגע יש הפוכה ואנו מתפללים שלא יחזרו עלינו הימים הקשים". בהערה בתחתית הדף, מדווח הכותב על פציעתו הקשה של רבי עמרם ברש"י בלוי מפציעת פגז ומבקש לשלוח עבורו חבילת מזון וכסף בשל מצבו הקשה וחסרון פרנסתו. "הוא מוסר נפשו על קידוש השם, כדאי והגון הוא להקל את מצבו הקשה". ירושלים, תש"ח [1948]. [1] דף נייר, 21X33 ס"מ.
* "אני הגבר ראיתי את שבת 'עדת ישראל' ושרפת בהכ"נ עם כל הדרה […] הנה זוגתי ובני אלימלך שמשון ז"ל נסעו להונגאריא לקרובי, ומשם לאושביץ ונרצחו שם עם שאר הקדושים הי"ד! כל השתדלותי להצילם לא הועילו". מכתב מאת רבי יעקב טסלר, מחבר ספר "אחרית הימים" עם ביאור "שארית יעקב". במכתב זה מזכיר רבי טסלר את בני משפחתו, את תוכנותיו לעלות לארץ ישראל, את יחסו לאנגליה, את ספרי הקודש שגזלו הנאצים ואת הקושי החוקי שלו להעביר לארץ תרומה כספית. לידס, תש"ט [1948]. [1] דף נייר רשמי, כתוב משני צדדיו. 21X26 ס"מ.
* מכתב מאת רבי בצלאל שטרן בשם הנהלת התאחדות היראים, ובו הוא מבקש מרבי אברהם יצחק קליין לצרף את חתימתו לקול קורא העומד להתפרסם. תשי"ב [1952]. [1] דף נייר, בכתב ידו וחתימתו של רבי בצלאל שטרן (1911-1988), "אב"ד הצעיר של דק"ק הרמנשטט ואבד"ק נירנברג וכעת בחיפה". 21X14 ס"מ.
* מכתב תנחומים מאת רבי בנימין זאב יעקבזון. ירושלים, תשכ"א [1961]. מכתב מוקלד גרמנית עם תוספות בכתב יד המחבר בעברית, ועם חותמת כתב ידו. [1] דף נייר רשמי, 21X27 ס"מ. כתמים.
רבי בנימין זאב יעקבזון (1894-1973) רבן של קופנהגן, אשר ניצל כשהוברח עם יהודי דנמרק לשוודיה במלחמת העולם השניה. כרבה של סטוקהולם פעל להצלת יהודים משטחי הכיבוש הנאצי ולהבאתם לשבדיה. עלה לארץ והיה רב שיכון פאגי בירושלים, מראשי אגודת ישראל וממייסדי בית יעקב בארץ.
* "יחיש ה' את גאולתנו השלמה ירים קרן עמו וקרן תוה"ק וישמח לבנו בתשועתו. מדינתנו תתבסס בגבולותיה המורחבים ומהר מרום הרים יזרח אור לישרים". ברכת כתיבה וחתימה טובה לקראת ראש השנה תשכ"ט, מאת הרב הראשי לישראל, רבי איסר יהודה אונטרמן, 1968. גלויה מודפסת, עם חותמת מוטבעת של סמל מדינת ישראל. 14X10 ס"מ. עם מעטפה מקורית מבוילת. ללא חתימת כתב יד.