' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
פריט 101:
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: על העמלה בלבד
Add to Favorites
בית המגילה ששימש את הרה"ק רבי אהרון מטשערנאביל ואבותיו הקדושים והיה שמור באוצר גנזיו של הרה"ק רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב.
בית המגילה עשוי משני חלקים כסף, עם עיטורי פרחים בעבודת ריקוע וחריטה. משקל כולל 91 גרם.
את בית המגילה קיבל סופר הסת"ם האישי של גדולי הדור ורועי החסידות, רבי ישראל חיים האס שהיה מקורב לגדולי ישראל ובהם רבי יהודל'י מדז'יקוב.
בשנת תש"ל לקראת חג הפורים קרא רבי יהודהל'י לרבי ישראל חיים ובישר בצער רב כי מגילתו האישית מירושת אבותיו נפסלה.
רבי יהודהלי' הפציר בסופר הסת"ם כי יכתוב לו במהירות מגילת אסתר חדשה, אולם הסופר חזר ואמר כי אין די זמן לכותבה עד הפורים ובשום אופן לא אבה רבי יהודהל'י לקבל מגילה שנכתבה בידי סופר אחר.
רבי יהודהל'י הירבה להפציר עד שהסופר הציע לרבי יהודהל'י את מגילתו האישית.
בתמורה לכך, הביא לו רבי יהודהל'י בהתרגשות ולאות הוקרה עצומה שתי מתנות חשובות ויקרות מפז שהיו לו בבית גנזיו.
האחת: הפריט שלפנינו: בית המגילה וזה היה לשון קודשו : 'דאס איז א בית מגילה פון דעם הייליגער רבי אהרון טשערנאבלער' און נאך העכערס' ["זהו בית מגילה מהרבי הקדוש רבי אהרון מטשערנאביל ולמעלה בקודש"].
הפריט השני: מגילתו האישית של רבי יהוד'הלי' שנפסלה אותה עת, העומדת אף היא למכירה פומבית ראה פריט מס'….
מצורף השתלשלות העניין בקצרה בכת"י, אישור ורקע הדברים בהרחבה בחתימת המוכרים. פרטים ואישורים נוספים בהרחבה, ינתנו לקונה.
רבי אהרן מטשרנוביל [תקמ"ז – תרל"ב] מגדולי אדמור"י החסידות, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ונכדו וממשיך דרכו של רבי מנחם נחום בעל 'מאור עיניים'. אמו הייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין שעל שמו היה קרוי.
עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו ברחבי עולם החסידות הייתה לאין שיעור.
בחצרות רבות ממשיכים את דרכו בקודש, ביניהן צאצאי גזע טשרנוביל, בעלזא, רחמיסטריוקא, סקווירא, טאלנא, טריסק, בוהוש וחסידויות חשובות אחרות.
בעולם החסידות ובעולם היהודי נערץ ונשגב זכרו עד למאוד ושגב קדושתו נישא למעלה. ככל הידוע, מעולם לא עמד חפץ קודש מאוצרו למכירה.
רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, הידוע בכינוי ר' יודל'י דז'יקובר; [י"ח באלול תרס"ה- י"א בסיוון תשמ"ט] היה מצדיקי הדור הקודם הנערצים.
נולד לאביו רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוויץ מדז'יקוב, בנו וממלא מקומו של רבי יהושע מדז'יקוב. אמו חוה הייתה בתו של האהבת ישראל מוויזניץ.
למד אצל רבי מאיר אריק בטרנוב. בגיל 20 נסמך להוראה על ידי רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבה של ברודי. שהה בגרוסוורדיין בבית סבו האדמו"ר מויז'ניץ והיה לחסידו המובהק.
הוא נישא למרים, בת דודו האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.
למרות הפצרות רבות סירב להקים חצר חסידית, הוא התגורר בירושלים ושימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של רבי יוסף צבי דושינסקי. הוא נהג בסגפנות ובפרישות מרובה, ומסופר שנהג לפני כל ארוחה לבכות ולומר פרקי תהילים, באמרו שיש לחשוש מלהתגשם על ידי האכילה.
עם השנים התקבצו סביבו חסידים, בפניהם השמיע דברי תורה. בשנת תשמ"ה עבר להתגורר בלונדון. גם שם התקבצו סביבו חסידים והוא התחיל להתנהג באדמו"רות.
סופר הסת"ם של כל גדולי ישראל:
הרב החסיד רבי ישראל חיים האס, האי ספרא רבא מחשובי חסידי ויזניץ, ותיק וחסיד, ירא ושלם, בר אוריין ומתנהג בחסידות
נולד לאביו הגה"ח המופלג ר' דוד אריה (לייבוש) ז"ל, איש מורם מעם, תלמיד-חכם מופלג ובקי עצום בכל חדרי תורה ובתורת החסידות שהסתופף אצל הרה"ק רבי חיים מאטיניא זיע"א, אליו היה קשור מבית אביו הרה"ח ר' יהודא ז"ל שהיה מחשובי חסידי אטיניא. כמו כן נסע מספר פעמים אל הסב"ק בעל "אהבת ישראל" זיע"א. בבחרותו, למד ר' לייבוש בויז'ניצא אצל מרן ה"דמשק אליעזר" זיע"א, ובלובלין בישיבתו של הגה"צ רבי מאיר שפירא זיע"א.
לאחר שלמד ר' ישראל חיים מספר שנים בכולל מתוך יגיעה רבה, למד לפרנסתו את מלאכת הקודש של סופרות, ושמו יצא לתהילה בתפוצות תבל כסופר מומחה מאוד, אשר יראתו קודמת לחכמתו. מוניטין יצאו למומחיותו הנדירה, ומכל קצווי תבל פנו אליו לשאול בעצתו ולשמוע את חוות-דעתו בענייני סופרות.
הוא היה ניגש תמיד למלאכת הקודש בדחילו ורחימו. אף בתקופה האחרונה לחייו, לאחר עשרות שנות כתיבה, ניגש כל פעם לכתוב כאילו הוא סופר מתחיל, בזהירות, בקבלת עול ובכובד ראש, חגור בגארטיל וחבוש על ראשו בשני כיסויים. לא ייפלא איפוא שכל גדולי ישראל הידרו לרכוש את הפרשיות לתפילין רק אצל ר' ישראל חיים. ביניהם אדמור"י וויזניץ לדורותיהם, האדמו"רים מבוהוש, סקולען, לובלין, נאראל, באיאן, מערלוי, ופוסקי הדור מרן השבט הלוי ורבי משה שטרנבוך ועוד גדולים וטובים ששאלו לדעתו בענייני סופרות.
לפני שנים, כאשר ביקש בעל "שבט הלוי" לפתוח בית-הוראה מיוחד לענייני סופרות, הפציר בר' ישראל חיים מאוד שיישב שם בקביעות להורות הוראה, אך ר' ישראל חיים לא אבה בכך, כי ירא מליטול עליו תפקיד רב אחריות כזה.
הוא נחשב כבר-סמכא גדול, היודע לזהות בספרי תורה ובפרשיות ישנות מי הם הסופרים שכתבום. כתב שהיה מקובל עליו שנכתב ע"י הסופר הרה"ק רבי משה מפשעווארסק זיע"א, או ע"י צדיקים וסופרים אחרים מדורות קודמים, היה מובא לפניו, והוא, לאחר הביטו על סוג הכתב וצורת האותיות, היה קובע מי הסופר שכתבו. יהודים שהתעסקו במכירת וקניית כתבי-קודש ישנים, סמכו אך ורק על חתימתו של ר' ישראל חיים המאשר ע"י מי נכתבו הפרשיות. כמו כן יהודים שברשותם ספרי תורה ותפילין יקרים שבאו בירושה מצדיקים מדורות קודמים, היו נותנים אותם לבודקם אך ורק אצל ר' ישראל חיים, אשר ידוע היה כמי שניגש למלאכה זו באימה וביראה.
ר' ישראל חיים ציוה לצאצאיו, שלא יכתבו כל תוארים על מצבתו, רק זאת – שבעבודת הסופרות השתדל לכתוב כל אות כנתינתה מסיני!
מקור: עיזבון רבי ישראל חיים הס.
בית מגילה זה הובא לכ"ק מרן אדמו"ר מטשערנוביל שליט"א שאמר שיש במשפחתו את המגילה עצמה שגודלה אכן תואם לבית מגילה זו.
התמונה של הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל באידבות ויקיפדיה.
שתף את הלוט:
