גידי התפילין של הרה"ק ה'אור מרדכי' מוויזניץ מאנסי, בהרה"ק האמרי חיים מוויזניץ. מעזבון הסופר רבי ישראל חיים האס, סופר של גדולי וצדיקי הדור ובייחוד סופרם האישי של רבוה"ק מוויזניץ, הישועות משה והאור מרדכי. בשנותיו האחרונות, נהג לבדוק את פרשיות התפילין של אדמור"י ויזניץ, מידי שנה בשנה, להחליף את הרצועות ולחדשן כפעם בפעם.
שקית פלסטיק בתוכה מונחים בנפרד גידי תפילין של יד וגידי התפילין של ראש דרבנו תם, מכוסים בעטיפה בכתב יד רבי ישראל חיים האס. לא נבדקה כשרותם לשימוש נוסף.
סופר הסת"ם של כל גדולי ישראל:
הרב החסיד רבי ישראל חיים האס, האי ספרא רבא מחשובי חסידי ויזניץ, ותיק וחסיד, ירא ושלם, בר אוריין ומתנהג בחסידות
נולד לאביו הגה"ח המופלג ר' דוד אריה (לייבוש) ז"ל, איש מורם מעם, תלמיד-חכם מופלג ובקי עצום בכל חדרי תורה ובתורת החסידות שהסתופף אצל הרה"ק רבי חיים מאטיניא זיע"א, אליו היה קשור מבית אביו הרה"ח ר' יהודא ז"ל שהיה מחשובי חסידי אטיניא. כמו כן נסע מספר פעמים אל הסב"ק בעל "אהבת ישראל" זיע"א. בבחרותו, למד ר' לייבוש בויז'ניצא אצל מרן ה"דמשק אליעזר" זיע"א, ובלובלין בישיבתו של הגה"צ רבי מאיר שפירא זיע"א.
לאחר שלמד ר' ישראל חיים מספר שנים בכולל מתוך יגיעה רבה, למד לפרנסתו את מלאכת הקודש של סופרות, ושמו יצא לתהילה בתפוצות תבל כסופר מומחה מאוד, אשר יראתו קודמת לחכמתו. מוניטין יצאו למומחיותו הנדירה, ומכל קצווי תבל פנו אליו לשאול בעצתו ולשמוע את חוות-דעתו בענייני סופרות.
הוא היה ניגש תמיד למלאכת הקודש בדחילו ורחימו. אף בתקופה האחרונה לחייו, לאחר עשרות שנות כתיבה, ניגש כל פעם לכתוב כאילו הוא סופר מתחיל, בזהירות, בקבלת עול ובכובד ראש, חגור בגארטיל וחבוש על ראשו בשני כיסויים. לא ייפלא איפוא שכל גדולי ישראל הידרו לרכוש את הפרשיות לתפילין רק אצל ר' ישראל חיים. ביניהם אדמור"י וויזניץ לדורותיהם, האדמו"רים מבוהוש, סקולען, לובלין, נאראל, באיאן, מערלוי, ופוסקי הדור מרן השבט הלוי ורבי משה שטרנבוך ועוד גדולים וטובים ששאלו לדעתו בענייני סופרות.
לפני שנים, כאשר ביקש בעל "שבט הלוי" לפתוח בית-הוראה מיוחד לענייני סופרות, הפציר בר' ישראל חיים מאוד שיישב שם בקביעות להורות הוראה, אך ר' ישראל חיים לא אבה בכך, כי ירא מליטול עליו תפקיד רב אחריות כזה.
הוא נחשב כבר-סמכא גדול, היודע לזהות בספרי תורה ובפרשיות ישנות מי הם הסופרים שכתבום. כתב שהיה מקובל עליו שנכתב ע"י הסופר הרה"ק רבי משה מפשעווארסק זיע"א, או ע"י צדיקים וסופרים אחרים מדורות קודמים, היה מובא לפניו, והוא, לאחר הביטו על סוג הכתב וצורת האותיות, היה קובע מי הסופר שכתבו. יהודים שהתעסקו במכירת וקניית כתבי-קודש ישנים, סמכו אך ורק על חתימתו של ר' ישראל חיים המאשר ע"י מי נכתבו הפרשיות. כמו כן יהודים שברשותם ספרי תורה ותפילין יקרים שבאו בירושה מצדיקים מדורות קודמים, היו נותנים אותם לבודקם אך ורק אצל ר' ישראל חיים, אשר ידוע היה כמי שניגש למלאכה זו באימה וביראה.
ר' ישראל חיים ציוה לצאצאיו, שלא יכתבו כל תוארים על מצבתו, רק זאת – שבעבודת הסופרות השתדל לכתוב כל אות כנתינתה מסיני!
מקור: עיזבון רבי ישראל חיים הס.