פריט 17:

[3] מסמכי 'היתר עיסקא' מודפסים. עברית וערבית-יהודית. מצרים [?], המאה ה-19

מחיר פתיחה: $100

הערכת מחיר: $250 - $350

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

עמלת בית המכירות: 20%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

* 'שטר זה צריך להיות ביד הלוה' – בשטר זה ההלוואה מוגדרת כשותפות בה מתחייב הלווה לתת למלווה, לאחר שיקנה סחורה שסביר להרוויח בה, מחצית מכל 'הריוח שיזמין השי"ת מאותה סחורה' בניכוי שכר טורחה בגושה של 4 קרוש ראייג. נאסר על מלווה למכור בהקפה, לשלוח את המעות מחוץ ליער, להוציאם לצורך עצמו או לפרוע מהם את חובותיו וכן נאסר עליו לערבב מעות אלו עם שאר מעותיו. אם הלווה ירצה לטעון שהפסיד במסחרו הוא מחוייב להישבע שעמד בדרישות שהוגדרו בשטר, להישבע שהפסיד וכן להביא שני עדים על ההפסד. בנוסף מניח הלווה למלווה משכון ['כמפייאלה'] ו'וזמנה כפי זמן שטר זה בדקדוק כדי שאם עשיתי לו כאמור הוא יגבה כל הסך ממני בנקל בפמפייאלה שבידו'.
[1] דף, נייר, 21 ס"מ, טופס מודפס עם רווחים למילוי פרטים אישיים ופרטי העיסקה. כתמים, מצב טוב-טוב מאד.

* שטר זהה לשטר הקודם, אך ללא כותרת, ובתוספת בכתב יד של פרטי הלווה- בן ציון לוי, המלווה- עמאס [?], הסכום – 20 לי"מ, המשכון – 'שעון זהב ושלשלת', והתאריך – א' אלול תרמ"ב. פגם קטן בצד הדף ללא פגיה בטקסט, מצב טוב-טוב מאד.

* 'אעלאן שרוט אל דהנייה כפי הדיין' ו'שטר אל נכוי'. שטר בערבית-יהודית המציג את איסור הריבית ('אם ישלם ראובן לשמעון 90 לירה ויכתב שמעון שיגבה ממנו מאה לירה זוהי ריבית האסורה מן התורה') וכן את הדרך לקיים את ההלוואה בלא לעבור על איסור ריבית. בתחתית בשטר הודפס שנת החתימה באופן חלקי 'סנת הת"ר', באופן בו יוכל השטר לשמש עד לשנת תרצ"ט (1939).

[1] דף, נייר, 20 ס"מ. מצב טוב מאד.

שתף את הלוט: