למעלה מ- 200 הערות ותיקונים על גבי מחזור לכל השנה, כמנהג ק"ק בני רומה, ב' חלקים בכרך אחד. מנטובה, תע"ב [1712].

מחיר פתיחה: $500

הערכת מחיר: $3,000 - $4,000

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

עמלת בית המכירות: 22%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

מחזור לכל השנה, כמנהג ק"ק בני רומה. שני חלקים בכרך אחד, לכל חלק שער מאוייר נפרד.

לאורך כל המחזור, הערות רבות בהלכה ומנהג, שינויי נוסחאות והשוואות למהדורות קודמות, בכתב יד איטלקי יפהפה, מבן התקופה.

לראשונה, מופיעים במחזור נוסח איטליה, פיוטים שונים ונוסחאות בהן. כך למשל, מוצאים אנו את הרב המגיה מביא – לראשונה- את שורת הפיוט 'הלא אזלת ידינו תש כוחנו ובת קול תנחמנו עוד אביכם חי' – ואף שורה זו, מופיעה בנוסח שונה מהמקובל כיום במחזורים בני אשכנז.

כמו כן, מביא מקורות מרבותיו ונוסחאות שונות ממקובלים תלמידי האר"י הק'.

ממחקר שנערך, נראה כי המחזור מכיל כמה וכמה כתבי יד שונים, הסבר המתקבל הוא, כי עותק זה עבר מיד ליד בין חכמי איטליה בתקופת ההדפסה, שהיו מגיהים בקיאים בנוסחאות וגדולים בתורה, בכדי לעצב תבנית נוסח התפילה בקרב המוני יהדות איטליה, לדורות.

החלק הראשון כולל: שבת, ר"ח, חנוכה פורים, פסח, פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם, שבועות, י"ז בתמוז ותשעה באב. החלק השני כולל: סליחות, ר"ה, יו"כ, סוכות, תעניות, תפילות שונות והערות מאת רבי אברהם ידידיה ב"ר מנחם שמשון באזילה. פורמט גדול לשליח ציבור. בדפוס השותפים יצחק ירא, יעקב חבר טוב ויהושע מסיצי, מנטובה, תע"ב/תע"ח ‬ [1712/18].

31 ס"מ. שער ראשון קרוע ברובו. קרעים רבים. כריכת עור מקורית, שלימה ובלויה. מצב בינוני-גרוע.

——————

נוסח התפלה המיוחד של יהודי איטליה מכונה בשם "מנהג לועז" או "מנהג לועזים", דהיינו, נוסח התפלות השגור בפי דוברי השפה הלטינית. מבחינה הלכתית יהודים אלו אינם פוסקים כיהדות אשכנז או יהדות ספרד, אשר כפופים לשולחן ערוך או להגהות הרמ"א (לשם דוגמה, הם מתירים אכילת קטניות בחג הפסח, אך מברכים שתי ברכות על הנחת תפילין), אלא לפי חכמי רומי, כמו ספר 'שבלי הלקט' לר' צדקיה ב"ר אברהם הרופא, עיבודו וקיצורו ספר 'תניא', מאת קרוב משפחתו ר' יחיאל ב"ר יקותיאל מן הענוים (שניהם ממחצית השנייה של המאה הי"ג) וכן מתוך 'ספר התדיר' לר' משה ב"ר יקותיאל מרומה (סוף המאה הי"ד). מתוכם, נאספו הלכות ומנהגים, בעיבודים שונים ובהשמטות, חזרו ונדפסו גם בהוצאות המאוחרות של המחזור כמנהג בני רומה.

הקהילות בהן מקובל נוסח איטליה:

ליהודי איטליה נוסח תפילה ייחודי משלהם שאינו נוסח הספרדים, נוסח האשכנזים או נוסח ספרד, ואף אינם כפופים למרות הקבלה. באיטליה היו קיימות אמנם גם קהילות שמוצאן מספרד שהתפללו בנוסח הספרדים וקהילות שמוצאן מגרמניה שהתפללו בנוסח אשכנז, אשר היו בעיקר בצפון איטליה. נוסח איטליה, אם כן, אינו הנוסח של כל היהודים באיטליה, אלא הנוסח של יהודי איטליה הוותיקים, הנקראים לועזים.

למרות היותו נוסח תפילה דומיננטי בקרב יהודי איטליה, נוסח איטליה מיעט להתפשט מחוץ לגבולותיה, בניגוד לנוסחי תפילה אחרים כמו נוסח הספרדים, שאותו העבירו מגורשי ספרד למקומות רבים או נוסח אשכנז שאף הוא הגיע למחוזות חדשים החל מהמאה ה-19. הנוסח האיטלקי כמעט לא יצא מחוץ לגבולות איטליה, למעט מקרים בודדים שבהם הגיע לקהילות אחרות במזרח התיכון. כך למשל בעיר סלוניקי פעלו מספר בתי כנסת איטלקיים וכן בעיר צפת במאה ה-16. כיום פעילות בירושלים וברעננה קהילות בנוסח האיטלקי, המרכזית שבהן בבית הכנסת כמנהג בני רומה, והן היחידות בעולם מחוץ לאיטליה.

עקב גלי ההגירה של יהודים מלוב לאיטליה, לאחר הקמת מדינת ישראל עד סוף שנות השישים, נהפך נוסח הספרדים להיות הנוסח הדומיננטי בדרום ומרכז איטליה.

מאפייני נוסח איטליה:

נוסח איטליה מתאפיין בכך שלמרות היותו מבוסס בעיקרו על נוסח בבל, הוא מכיל בתוכו נוסחאות ארץ ישראליות קדומות יותר מכל שאר נוסחאות התפילה האחרות שהמרכיב הבבלי בהן גדול יותר. להלן כמה משינויי הנוסח אצל יהודי איטליה:

בתפילת ערבית של שבת אומרים את ברכת מעריב ערבים ואת ברכת אמת ואמונה בנוסח מיוחד לשבת.

בעמידה של תפילת ערבית של שבת אומרים את נוסח "ומאהבתך" במקום "אתה קדשת".

בתפילת עמידה, אומרים את נוסח ברכת השם בנוסח 'לדור ודור', המוכרת מחזרת הש"ץ בנוסח אשכנז, אפילו בתפילת הלחש. בימות השנה, אומרים נוסח "לדור ודור נמליך לא-ל", ואילו בימים נוראים אומרים נוסח "לדור ודור נגיד גדלך" (הנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ בכל השנה).

בין "אשרי" שלאחר התפילה לבין "ובא לציון" אין אומרים את "למנצח מזמור לדוד" מתהילים, אלא הוא חלק מתפילת התחנון של שני וחמישי. ייתכן שמכאן פשט המנהג בשאר העדות להשמיט אותו בימים בהם לא אומרים וידוי.

בימות החול, מחזירים את ספר התורה בין אשרי לובא לציון.

בתפילת מנחה מושמט "עלינו לשבח", כנראה עקב המנהג להסמיך את תפילת ערבית לתפילת מנחה. (כמו בנוסח אשכנז המקורי, אלא שאצל נוסח אשכנז המקורי אומרים עלינו כשלא מתפללים ערבית מיד. ואם כן, ייתכן שההסבר שבמנהג האיטלקי לא אומרים עלינו הוא משום שאין קבלת עול מלכות שמים במנחה, והדבר עדיין צריך הכרע. גם בנוסח הבלדי אצל יהודי תימן אין אומרים עלינו לשבח בתפילת מנחה).

בברכת המזון, לאחר שלוש הברכות מדאורייתא, ולפני הברכה מדרבנן, יש פסוק שמטרתו להפסיק ביניהן.

בברכת המזון, תוספת "רחם" לשבת מתחילה ב"נחם", ובמנהג קדום אף מסתיימת ב"מנחם ירושלים", כפסיקת התוספות בברכות.

נוסח כל נדרי הוא בעברית ("כל נדרים") ולא בארמית כמקובל ביתר העדות (מלבד נוסח הרומניוטים הקרוב לנוסח האיטלקי).

אומרים את הקטע "והשיאנו" בתפילות ראש השנה בניגוד למה שהתקבל ברוב הקהילות כיום שלא לאומרו.

פיוטי "יוצר", "אופן" ו"זולת" נאמרים בדרך כלל בין הקדיש לברכו לפני ברכת יוצר אור, בניגוד למקומם המקורי (שהשתמר במנהג אשכנז) בתוך הברכות ("יוצר" בתחילת ברכת יוצר המאורות, "אופן" לפני "והאופנים וחיות הקודש" ו"זולת" לפני "עזרת אבותינו").

כרוב העדות, החזן קורא את כל התפילה בקול רם, בניגוד למנהג האשכנזי שהוא קורא רק את ההתחלה והסוף של כל קטע. רק ברכת ברוך ה' לעולם, שנאמרת אחרי השכיבנו בערבית לחול, נאמרת בלחש, כנראה כדי להראות שהיא תוספת מתקופת הגאונים.

בדומה לקהילות ספרדיות רבות, קבלת שבת אינה כוללת את מזמורי "לכו נרננה" (מזמורים צ"ה-צ"ט – ק'), ומתחיל ממזור לדוד (מזמור כ"ט).

הקדושה בכל התפילות, כולל בימות החול, הוא בנוסח "כתר".

מנהג ההפטרות, היא רשימה בפני עצמה, אמנם פעמים כמנהג האשכנזים, הספרדים או התימנים. בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, הם קוראים רק את שלוש ההפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות ואתחנן, עקב וראה), ולא שבעא דנחמתא, ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע.

במנהג האיטלקי המאוחר קיימת השפעה של נוסחי תפילה אחרים שדחקו מסורות איטלקיות קדומות. למשל אצל יהודי העיר טורינו אומרים בשבת את הנוסח הרגיל של ברכת מעריב ערבים. בקצת קהילות ביטלו את אמירת הקטע "והשיאנו" בראש השנה, ויש האומרים "אתה קדשת" בעמידה של ליל שבת במקום "ומאהבתך". ברוב הקהילות, הפסיקו לומר קדושת כתר חוץ מבמוסף, והנוסח המקורי נשמר רק בקהילה האיטלקית בירושלים ובפדובה.

הפיוטים בנוסח איטליה

המאפיין את הפיוט אצל יהודי איטליה הוא בעיקר שילוב של יצירה פיוטית מקומית יחד עם איסוף פיוטים פיוטים ממקורות שונים ומגוונים. בדומה לנוסח אשכנז ובשונה מנוסח הספרדים, בנוסח איטליה השתמרו פיוטים רבים ממוצא ארץ ישראלי, למשל בסדר ההושענות האיטלקי, בפיוטי הימים הנוראים. ישנם גם פיוטים מתור הזהב בספרד המקובלים אצל יהודי איטליה כמו למשל הרשות לקדיש "י-ה שמך ארוממך" לר' יהודה הלוי, וכן מי כמוך ואין כמוך לשבת זכור. במנהג האיטלקי המאוחר אומרים אף "אחות קטנה" בליל ראש השנה (בחלק מהקהילות) והפיוט "עת שערי רצון להפתח" הנאמר במסורת האיטלקית כסליחה בתפילת נעילה (בשונה מן המסורת הספרדית בה הוא נאמר לפני תקיעת שופר).

[מתוך ויקיפדיה]

שתף את הלוט: