' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
פריט 33:
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: על העמלה בלבד
Add to Favorites
ארחות צדיקים. מהדורה מוקדמת ומיוחסת. זאלקאווא תקצ"ח 1838, העותק האישי בו הגה בסילודין והתעלה עילוי אחר עילוי כ"ק הרה"ק בעל 'מקור ברוך' מסערט וויזניץ, בנו של הרה"ק בעל האהבת ישראל מוויזניץ, עליה מופיעים חותמתו ומספר רישומים בכתב ידו הק'.
בחצר הקודש וויזניץ לענפיה, דברו ועסקו רבות בלימוד ספרי מוסר וספרי יראה, הבולטים שבהם, מסילת ישרים, חובות הלבבות וארחות צדיקים. אישיותו הנלבבה והרוממה של כ"ק המקור ברוך מוויזניץ, שהיה סמל לדורות במידותיו התרומיות, באהבת ישראל העצומה שבו, נצרפה ונתלהטה בלהב יקוד אש של היטהרות והזדככות תמידית לאורו של בעל 'ארחות צדיקים' הנסתר, בעותק זה גופו, שלפנינו, אשר ניכרים בו סימני הקיפול, ההגייה הבלתי פוסקת והלימוד הרציף בספר מקודש זה.
בדף ההקדמה [דף ב'] חותמתו של כ"ק הרה"ק רבי 'ברוך בהה"צ מוהר"י זצללה"ה מוויזניצא', כמו כן בדף הפרונזץ, כיתוב בכתב יד האדמו"ר של שם נותן המתנה, לזיכרון עולמים.
נב דף. 19 ס"מ. ללא דף שער. חותמת בעלות ורישומים רבים, בהם רישומים בלטינית.
כריכה מקורית מנותקת חלקית. מעט דפים מנותקים. מצב כללי טוב.
על כוח המוסר והיראה שחפפה את הרה"ק רבי ברוך מסערט וויזניץ מסופר:
חסידי סערט וויזניץ הותיקים, שחו בערגה על לימודו המשתפך של רבי ברוכ'ל, הרבי הנערץ והאהוב, ועל ברכות התורה שקדמו לו: כאשר רבינו אומר ותרגילנו בתורתך בנעימה המיוחדת והמתוקה שלו, וכאשר מגיע למילים 'וכוף את יצרנו להשתעבד לך' בנעימה ובנוסח הבעלזאי אותם אימץ מימי שהותו בצל חותנו הראשון הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא – אפילו לב אבן, מיד נימוח.
הוא היה אומר – המהלך בדרך יחידי, מי שעובד את בוראו ביראה ובמוסר ואומר 'אני את נפשי הצלתי' ולא איכפת לו מרעהו, מיהודים אחרים, להעלותם בדרך הישר, הרי זה מתחייב בנפשו.
דברים היוצאים מן הלב, הכוונה כאשר הלב שבור ורצוץ, ואז כביכול, אין נכנסים דברים לתוכו, אזי נכנסים הדברים ונשפכים ללבות השומעים.
שתף את הלוט:
