מכתב ארוך וייסודי בעיקרי ושורשי השקפת ותורת החסידות בענייני תשובה והתקרבות לאלוקים, בורא כל עולמים. כולו רשפי אש להתעלות בחסידות ובעבודת השם 'קרבת אלוקים לי טוב', ובסופו ברכות קודש לרוב.
חרוט בעצם כתב יד קודשו של הרה"ק רבי אברהם וינברג אבי שושלת הזהב לבית סלאנימא, מחבר ספר החסידות הנודע 'יסוד העבודה', מספרי היסוד לתורת החסידות ומהספרים הבודדים שלא נכתבו על סדר הפרשיות אלא בדרך העבודה פרק אחר פרק, עניין אחר עניין.
48 שורות המתפרשות ע"ג שני עמודים, בכתב יד קודשו של הרה"ק בעל 'יסוד העבודה' מוסבות על שרשי ועיקרי העניינים בעומק ויסוד החסידות ובדרכי עבודת השם הטהורה.
במכתב שלפנינו, שינויים מהנוסח המודפס בספר הק' 'יסוד העבודה' בחלק 'מכתבי קודש'.
בסיום המכתב הנדיר והיסודי, משפיע הרבי מברכות קודשו ברכות פרטיות לחג הפסח, חג החירות הקרב ובא, ברוחניות ובגשמיות, להינצל ממשהו חמץ, וברכות כלליות רבות
'יהי שלום בחילך ושלוה ונחת וגיל בביתם ובעירם מאת הקטן חובב ידידם דורש שלומם בלב ונפש אברהם'.
[1] דף ניר. 2 עמ'. 32×20 ס"מ. משוקמים ומדובקים בקצה. כתמים וחסרון טקסט. מצב בינוני.
המכתב במלואו, עם שינויים בנוסח, מודפס בספר הקדוש 'יסוד העבודה' ונהגה בסילודין דורות ע"ג דורות בעולם החסידות ובנתיבות העבודה הטהורה. [מכתב מ"ח].
הרה"ק רבי אברהם וינברג בעל יסוד העבודה ומייסד חסידות סלונים. [תקס"ד-תרמ"ד 1803-1883]. גדול תלמידי הרה"ק רבי נח מלעכאוויטש והרה"ק רבי משה מקאברין. מיד לאחר פטירת רבו מקוברין [כ"ט בניסן תרי"ח] בחרו בו התלמידים כממשיך הדרך והכתירו אותו לרבם ומנהיגם.
עודד ותמך ביישוב ארץ הקודש ועמד בנשיאות כולל רייסין. עודד רבים מחסידיו לעלות לארץ חמדה טובה ורחבה ואף את שלושת נכדיו המופלגים שיגר לארץ הקודש באמרו:"תבוא תקופה של הסתר נורא… וברצונו שתתקיים פינה של חבורתנו בא"י כדי שיהיה סביב מי להתלכד". חסידים ראו בפעולתו זו רוח הקודש גלויה , כיון שבכך הובטחה המשך תקומת החסידות אחר שמרבית חסידות סלונים הושמדה בימי השואה, ומחבורה זו שהתקיימה בא"י שוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל.
חיבר וכתב ספרים רבים, חלקם בדרך הקבלה וחלקם בדרך החסידות. חיבורו החשוב ביותר הוא הספה"ק "יסוד העבודה", ספר זה נמנה בין ספרי החסידות הבודדים שלא נכתבו על סדר פרשיות התורה, אלא כמשנה סדורה המבארת את עיקרי תורת החסידות. חלק נכבד מספרו זה עוסק בביאור תורה לשמה, בו הוא חולק על רבי חיים מוולוז'ין הסובר כי מהותה של תורה לשמה היא לימוד לשם ידיעת התורה וסובר, כי לימוד התורה מטרתו להידבק בה' על ידה. נושא זה נמנה בין הנושאים השנויים מאז במחלוקת בין החסידים למתנגדים. נפטר בי"א חשון תרמ"ד-1884, ונקבר בעיר סלונים, ממשיך דרכו בקודש היה נכדו האדמו"ר בעל ה'דברי שמואל'.
' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
