שטר בית דין בכתיבת ידו הק’ של ‘זקן הדיינים’ הגאון הצדיק רבי יהושע מאמאן זקן רבני יהדות מרוקו. כתיבה מערבית נאה עם חותמות הדואר.
בשטר מאשר הגר"י מאמאן חלוקת ירושה בין יורשים, ומפרט את סדר התאריכים והשתלשלות העניינים.
[1] דף ניר. כתוב על פני מחציתו. 30×21 ס"מ. כתב נאה ומרשים. חתימת הגאון הרב מאמאן, וחותמתו משנות שבתו בסאפי. מצב טוב מאוד.
הגאון רבי יהושע מאמאן "הימ"ן" [תרע"ח-תשע"ח, 1917-2018] מגדולי הדיינים והפוסקים ומחבר ספרים חשובים בהלכה. כיהן כרב העיר מרקש שבמרוקו, ולאחר עלותו לארץ ישראל, כיהן כרב הספרדי וחבר לשכת הרבנות בעיר נהריה, אב בית הדין בעיר באר שבע, וחבר בית הדין הגדול לערעורים. בערוב ימיו כונה "זקן רבני יהדות מרוקו". גולת הכותרת של יצירתו ההלכתית היא סדרת ספריו "עמק יהושע".
בשנת תש"ו קיבל את תעודת ההסמכה שלו לדיינות מבית הדין הגדול ברבאט, והחל לכהן כרב ודיין בעיר סאפי כבר בגיל 28. בשנה זו שימש גם כדיין וסגן אב בית הדין של רבאט עד שנת תשכ"ג. באותן שנים היה מצעירי הדיינים במרוקו. לאחר מכן, שימש כאב בית דין ורב העיר מרקש עד לעלייתו לישראל. טרם עלייתו קיבל באותה שנה בחודש כסלו תעודת דיינות מראש הרבנים במרוקו הרב שאול אבן דנאן.
בישראל נמנה זמן מה בין חכמי ורבני ישיבת פורת יוסף בירושלים.
בהגיעו לישראל החל לשמש כרב העיר הספרדי וחבר לשכת הרבנות בנהריה. בשנת תשל"ח, עבר לשמש כדיין, ובהמשך כאב בית הדין הרבני האזורי בעיר באר שבע עד שנת תשמ"ח, אז התמנה לדיין בפועל בבית הדין הרבני הגדול לערעורים. תפקיד בו כיהן כעשרים שנה.
בזקנותו הוכר כאחד מזקני הפוסקים, רבני מרוקו הוותיקים, ורבים מפרחי הדיינות ועולם ההוראה ראו בו דמות וסמל לדיין איש דורות ראו עיניו, שנותר בתומו ובצדקתו והמשיך להגות בתורה הק’ בימים ובלילות ולא החזיק טיבותא לנפשיה.