פריט 159:
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
Add to Favorites
* [1] גלויה, עם איור של זאב ז'בוטינסקי, ופקסמילית כתב ידו וחתימתו. הוצאת הפנר ברגר, קרקוב, 1935. 14 ס"מ. כתמי זמן קלים, סימן קיפול קל בפינת הגלויה. מצב טוב.
* דף עם חתימת כתב ידו של ז'בוטינסקי והכיתוב "לכ' הרב אברהם יצחק הכהן קוק ירושלים". קרעים וכתמים, מצב בינוני.
דרכם של הרב קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, ושל ז'בוטינסקי, ראש התנועה הרביזיוניסטית, שניהם אנשי חזון ומעש, נפגשו בארץ ישראל המנדטורית. לאחר שז'בטינסקי נעצר ונשפט ל15 שנות מאסר, בעקבות עמידתו בראש ארגון כח צבאי עצמאי להגנה בירושלים בתקופת פרעות תר"פ (1920), פעל הרב קוק לשחרורו, לצד מנהיגים נוספים בישוב העברי. כתוצאה מפעולתם, שוחרר ז'בוטינסקי לאחר מספר חודשים. לאחר רצח חיים ארלוזורוב, נעצרו מספר פעילים רביזיניסטים ואחד מהם, נידון למוות בתלייה. הרב קוק יצא למאבק אמיץ ועיקש למען העצורים וטען שאין ראיות הקושרות אותם לרצח: הוא הקים בביתו וועד פעולה להצלתו של סטבסקי, פרסם כרוזים להגנתו, גייס אישי ציבור למטרה זו. פעילותו של הרב קוק הרחיקה ממנו ציבור גדול ועוררה נגדו התנגדות, ביקורת עויינת ודברי נאצות נגדו מצד אנשי הישוב, שהושפעו מאווירת הלינץ' נגד הרוויזיוניסטים. ז'בוטינסקי העריך מאוד את הרב קוק שפעילותו האמיצה להוכחת חפותו של סטבסקי תרמה לזיכויו בערעור ולהצלתו מחבל התלייה. במאמרו "אלה שהצילו" (1934) כתב ז'בוטינסקי דברי הערכה על אישיותו היקרה של הרב קוק וגודל נשמתו "נשמה הנושמת ופועלת תוך מגע קבוע כלשהו עם כוח על-ארצי, מגע ויחס כשל בן אל אביו – כולו הדרת-קודש, ועם זה יחס של קירבה יתרה". הפריט שלפנינו, הכוללת את פנייתו של זבוטינסקי לרב קוק, מבטאת את הקשר המיוחד בינהם ואת ההערכה הרבה של ז'בוטינסקי לרב קוק, באחרית ימיו של הרב.
שתף את הלוט: