מסמך היסטורי! שטר הקדש לשטח מחוץ לחומת ירושלים העתיקה, [1910]

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

עותק עברי [חסר] של הסכם הקדשת שטח להקמת שכונה בירושלים, כפי שנערך בבית דין עותמאני. ירושלים, 1910.

[4] דף, 20 ס"מ.

התאריך: יום השביעי מחודש מארס שנת 1329 [לספירת הלוח המוסלמי, היא שנת 1910].

השופט: סלימען חשרי בן חסן.

השטח: 8581 אמות מרובעות, "חוץ לחומת ירושלים מצד באב אל כליל (שער חברון) הכוללת בקרבה 14 בתים ו-3 מחסנים, המוגבלת מצד דרום שכונת ארתקור כהן, מזרח הדרך החדשה, צפון אהרון זילג, ומערב אלתר קוסיביר ישראל מרדכי לפניםף ועתה דרך…".

פרטי רישום השטח בטאבו: "בציון 11 מפנקס חדש אנון אוול שנת 1326".

המקדיש: ישראל בן חיים לוי זלמן, אשכנזי אזרח גרמניה, מתושבי מאה שערים.

העדים: אהרן בן החכם סלומאן מני, יהודי אזרח עותמאני, ואלתר טודרוס קופל וארשבסקי, מוכתר עדת האשכנזים בירושלים.

אפוטרופוס ההקדש: דוב בער בן נפתלי הורשטיין, יהודי אשכנזי, אזרח רוסיה, מהעיר ראשומישל הסמוכה לגליל קייב.

הממונה לרישום ההקדש בבית הדין: מלכיאל מני בן החכם אליהו, בן החכם סלומאן היהודי העותמאני, מתושבי ירושלם.

הציבור עבורם הוקדש הנכס: האפוטרופוס רשאי לשכון בנכס, אך כל עבודתו כאפוטרופוס ומשגיח תהיה בחינם אין כסף. בנוסך אליו הוא יכול להשכין בנס את "עניי כולל וואלין האשכנזים היהודים השומרים משפטי התלמוד ומדקדקים בו, מבני גליל קיוב ויתר הגלילות והערים מהיהודים אשר הם תחת ראשות החכם יצחק פרידמאן בן החכם יעקב פרידמאן היהודי העותמאני היושב בעיר באיאן ומתושבי עיר פאדגוריא מערי ממשלת אוסטריא-אונגריא… הנמצאים בירושלים או הבאים אליה, ואחריהם למי שימצא מעניי כולל וואלין". בהעדרם, "היה ההקדש לסתם עניי האשכנזים היהודים הנמצאים בירושלם והבאים אליה, ואם לא נמצא יהיה ההקדש לעניי עדת היהודים סתם, בנמצאים בירושלם והבאים אליה, ואם לא נמצא יהיה ההקדש לסתם העניים בכל מקום שהם".

הגדרת האפוטרפוס הבא, באם לא ימונה בחיי האפוטרופוס הנוכחי: "החכם יצחק פרידמאן… הנ"ל, או על בא כחו וממלא מקומו, ואחריו למי שימונה בחייו, ואם מת בלי למנות, תחול האפוטרופסות על האדון דוד בן משה בן הרש חיים יפה, וישראל ראובן בן זאב העותמאנים, ולאחריהם, למי שימנו אותו בחייהם… ואם מתו כלם בלי למנות, אזי תהיה האפוטרופסות להראש והדברן של עדת כולל ואלין שבירושלים, ואם חזר ההקדש להיות העניים סתם, אזי יהיה הדבר מסור ביד השופט הדת- בירושלם".

תנאי המגורים בנכס: המתגוררים בנכס ישוכנו ע"פ האפוטרופוס על פי גורל שיערך בין המועמדים, וחייבים לפנות את הנכס מידי שנה עד חמש שנים. "ויצא שוב זה וישכון אחר תחתיו בגורל". חוזה שכירות רשמי יערך עם הגרים בנכס ובו יוגדר תאריך תום מגוריהם שם. תשלומי המסים הרשמיים המוטלים על הנכס, וייתר ההוצאות, ישולמו ע"י המתגוררים בנכס.

דחיית הערעור על ההקדש: "ואחר כל זאת, עלה בדעתו של המקדיש לחזור בו מהקדשו זה וחפץ להשיב האחוזה הנ"ל לקנין חיד כאשר היה … ויענה האפוטרופוס הנ"ל באומרו כי ההקדש הקדש וכבר נעשה הקדש תופס בזה שנמסר לו וכן נגשו שניהם למשפט לפני השופט… וצד ההקדש הכריע לפניו, ופסק את הדין כי ההקדש גמור ושלם, בכלליו ופרטיו".

אישים המוזכרים במסמך שלפנינו:

* עו"ד אהרן מני (1877-1961), נולד בחברון לאביו רבי סלימאן מנחם מני. היה משפטן, חוקר, מתרגם ועסקן ציבור, שייסד שכונות בירושלים ובתל אביב. והיה ממייסדי חברת "קדמת הארץ" לרכישת קרקעות ולבניין ארץ ישראל. הוא שימש עשרות שנים כעורך דין מומחה לדיני קרקעות עבור "חברת הכשרת היישוב" וסייע לרכישת עשרות אלפי דונמים של אדמה.

* יצחק מלכיאל מני (1860-1932) – נולד בחברון לאביו רבי אליהו מני. תלמיד אביו, שהתעניין בדת המוסלמית וערך השוואות בין המשפט העברי ובין החוק המוסלמי. נבחר מספר פעמים כשופט, והיה השופט היהודי הראשון באימפריה העותמנית. משנת 1901 ניהל משרד עורך דין עצמאי בירושלים, וייצג רבים מהנציגויות הזרות בארץ ישראל ואת ועד הכוללים של האשכנזים בירושלים. הסולטאן בחר בו לייצגו בכל הנוגע להגנה על אדמותיו. בהמשך ייצג את פיק"א וסייע לתנועות הפועלים בחכירת אדמות. בשנת 1918 מונה ע"י הבריטים לשופט בבית הדין העליון של הממשלה המנדטורית, ומשנת 1922 כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.

* טודרוס בן שמואל מרדכי ורשבסקי (1877-1940), סוחר, חבר מוסדות כספיים ומחלוצי בתי המלון בירושלים, אשר היה מוכתר היהודים בירושלים עוד בתקופת התורכים . הוא סייע רבות ליהודים בימי מלחמת העולם הראשונה, קידם את סלילת הכבישים בעיר, וסייע רבות בגאולת אדמות העיר ובבניין שכונות. בשנת תרפ"ג (1923) היה בין גואלי "חורשת שנלר" עליו קמה שכונת גאולה.

* דובער הכהן הורנשטיין (נפטר בשנת 1918) נדיב שייסד בשנת 1908 את "בתי הורנשטיין" עבור עניי כולל ווהלין, ליד כיכר השבת בירושלים.

* רבי יצחק פרידמן (1849-1917), האדמו"ר מבויאן, ה"פחד יצחק" בן האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב פרידמן. אלפי חסידיו התגוררו מרוסיה ועד לפולין וגליציה.

סימני קיפול, כתמי זמן, קרעים קצרים, עותק חסר, מצב בינוני-טוב.

שתף את הלוט: