'שירחם השי"ת על שארית פליטת עמו לחלצם ממיצר שיוושעו בישועה שלימה'. מסמך מרטיט !
מכתב הזמנה מיוחד, כולו בעצם כתב יד הרה"ק האביר יעקב מסדיגורה לדודו הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זקן צדיקי בית רוזי'ן, לנישואי בת גיסו הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ שגדלה והתחנכה בבית הרבי מסדיגורה.
בעברו השני של הדף, רזין דרזין! ציור מפת יבשת אירופה שצוייר בעיצומה של המלחמה העולמית, בעצם כתב ידו של הרה"ק מהוסיאטין עם רישומים וסימונים מסתוריים על גביה.
במכתב ההזמנה הנדיר, הכתוב כאמור כולו בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק האביר יעקב, פונה הוא בחרדת הערצה לדודו, זקן צדיקי בית רוז'ין ונכדו האחרון של הרה"ק מרוז'ין וכותב: אורך ימים ושנות חיים טובים לכ"ק דודי היקר הרה"צ המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא אספקלריא המאירה נזר ישראל ותפארתו עמיקא וטמירא וכו'…
אחדשה"ט באהבה עזה ותעצומה!
בגוף המכתב הוא מזמינו בהערצה מופלגה לשמחת נישואי בת גיסו הרה"ק מקאפיטשניץ עם החתן המופלג רבי אהרן למברגר.
מציין כי תאריך החתונה נקבע בהסכמת הרבי מהוסיאטין ומבקשו לברך את הזוג הצעיר.
בשולי המכתב מזכיר הרבי את כלל ישראל שהיה שרוי אז בעיצומה של הנוראה בתקופות, מלחמת העולם השניה על מוראותיה ומאורעתיה.
בעברו השני של מכתב ההזמנה: רישום בעט של כל מפת יבשת אירופה, כאשר אזורים מסוימים מצוינים בקווים וברישומים לא מפוענחים. במפה ניכר בבירור 'המגף האיטלקי', חצי האי האיברי וצרפת ועוד.
המפה נכתבה שבועות אחדים לפני הפלישה לנורמנדי, מה שמסמל את ראשית הקץ של גרמניה הנאצית. ביום כתיבת המכתב תקפו 600 מטוסי ארצות הברית את ברלין.
המכתבים בבית הרבי מהוסיאטין נשמרו בקפידה רבה ובחרדת כבוד ואיש לא ההין לגעת בהם, קל וחומר להוסיף אליהם רישומים וציורים. קרוב לוודאי כי הרבי בעצמו, רשם ושרטט את מפת אירופה בתקופה האיומה, לב מלכים אין חקר, יתכן בשביל לשדד מערכות ולבקוע רקיעים בתפילה ובעבודתו הק'.
הרה"ק מהוסיאטין, אשר כונה בידי הרה"ק מוהר"א מבעלזא 'צדיק יסוד עולם' ו'הרבי', אשר כל צדיקי הדורות קראו אחריו 'מקודש מקודש', נודע במיוחד במלחמתו אשר ניהל עם הס"מ בעת מלחמת העולם השניה. מפורסם ביותר עוצם תפילתו ועבודתו הנוראה בקודש בעת החלו הנאצים בפיקודו של הגנרל רומל, להתקרב לארץ ישראל בקרבות אל-עלמיין.
ניר מכתבים רשמי. כולו בעצם כתב יד קדשו של האביר יעקב. 29×21 ס"מ. ד' ויקרא כז אדר תש"ד. [22 במרץ 1944]
סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול. מצב טוב מאוד.
לפנינו תיאור ארוך שנכתב בידי חסידו ומקורבו הנאמן הסופר ר' מאיר צבי גרוזמן:
קשר מיוחד היה לבית הוסיאטין עם רבי חיים בן עטר. האדמו"ר רבי מרדכי שרגא הנהיג בקרב חסידיו ללמוד בכל ערב שבת את פירוש ´אור החיים´ על התורה.
בקיץ תש"ב, כאשר צבאות הנאצים ימח שמם היו עוד בתנופת כיבוש, החל הגנרל הנאצי רומל לכבוש את צפון אפריקה והתקרב במהירות לכיוון ארץ ישראל. בשלושה עשר ימים התקדמו הגרמנים ארבע מאות קילומטר, תוך שהם משמידים שמונים אחוז מהכוחות האנגליים שלחמו נגדם. הם כבר הגיעו לשערי אל עלמיין, מרחק של כמאה קילומטרים מאלכסנדריה שבמצרים, והתכוונו לסיים במהירות את כיבוש מצרים ולהמשיך לארץ ישראל. רומל התפאר שכיבוש הארץ יהיה מהיר וקל.
השמועות על רציחת היהודים באירופה כבר הגיעו לארץ, ופחד נורא נפל על היישוב היהודי. רבים התאספו לתפילות. האדמו"ר מהוסיאטין היה באותה עת בירושלים, והרב החסיד יעקב לנדא זצ"ל, רבה של בני ברק, שהיה רגיל לפקוד את ביתו של האדמו"ר מהוסיאטין (לאחר הסתלקות הרש"ב, האדמו"ר החמישי של חב"ד, התקשר לאדמו"ר מהוסיאטין), נכנס אצלו לספר לו על השמועות הרעות. השיב הרבי מהוסיאטין: "אמת הוא שכל העניין לא נראה לי, ברם, האם יש לי צורך להתערב?" השיב הרב לנדא שכך נהגו גדולי הצדיקים, להתעצם בתפילה כדי להגן על ישראל. והמשיך: "ומשמע מכך שיש לו לצדיק הדור להתערב בנעשה כאן, להשמיע דעתו (בשמים) בעניין ולמנוע גזירות רעות". שאל האדמו"ר שוב: "האמנם סבור רבה של בני ברק כי עלי להתערב?" השיב הרב לנדא: "כן, כן, בוודאי ובוודאי שרבינו צריך להתערב".
אז הודיע האדמו"ר כי למחרת, בט"ו תמוז, יום היורצייט של רבי חיים בן עטר, יילך לציונו הקדוש להתפלל על ישראל.
"לצורר לא תהיה שליטה בארצנו"
המונים עלו אז על קברו של רבי חיים בן עטר, וכשבא האדמו"ר פינו לו מקום, והאדמו"ר ומלוויו החלו לומר את כל ספר תהלים. המלווים והמתפללים שמסביב הרבו בבכיות. האדמו"ר עמד ללא ניע במשך זמן רב ואמר יחד עם הקהל תהלים. לאחר כארבעים דקות סגר את הספר והכניסו לכיס מעילו, ונשאר לעמוד בעיניים עצומות. פנה מקורבו הרב החסיד שלמה שרייבר זצ"ל, ראש ישיבת חיי עולם, ואמר: "רבי, העולם בפחד, צריך לעורר רחמים מרובים על כלל ישראל".
שוב הוציא האדמו"ר את ספר התהלים מכיסו והליט בו את פניו, וכך עמד זמן רב מאוד. הקהל כבר סיים את כל התהלים, וכשראו שהאדמו"ר עודנו עומד חזרו והתחילו לומר שוב תהלים מהפרק הראשון. פתאום הסיר האדמו"ר את הספר מעם פניו, הסתובב מעט ואמר: "לצורר לא תהיה שליטה בארצנו". שמחה התפשטה בקרב מלוויו. תוך זמן קצר הובס צבאו של הגנרל רומל והסכנה הוסרה.
לאחר מכן העז הרב שלמה שרייבר לשאול את האדמו"ר על דבר האמירה ההיא. והאדמו"ר השיב בקצרה: "כשראיתי את אותיות שם הוויה מאירות באור מוזהב על הציון, ידעתי כי כך יהיה".
' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
