English
Previous Back to the catalog Next

פריט 197:

מסמך היסטורי מרתק! ספר בן לוי, ח"ב, מאת משה בן מרדכי גימפל סג"ל. ירושלים תר"י [1850]. מהדורה יחידה

מחיר פתיחה: $100

הערכת מחיר:

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

Contact Us

ספר בן לוי, חלק שני. [חלק ראשון יצא בשם 'ליקוטי משה'] מאת רבי משה ב"ר מרדכי גימפל סג"ל. [דפוס ישראל ב"ק], ירושלים, תר"י – 1850.  בסוף הספר: לפרט ת'ו'ר'ה' [תרי"א 1851]. בספר מקונן בזעקה מרה על גזירת הקנטוניסטים שהייתה אז בעיצומה. 

כו, [2] דף, 20 ס"מ. עברית ויידיש. ההקדמה מובאת בדף השער. בהקדמה מזכיר המחבר את צרותיו, מודה על חסדי ה' שהביאו אותו לארץ ישראל ולירושלים, המחבר מסביר מדוע קיצר בכתביו הספר ומייעד את ספרו רק לאנשים הטרודים בפרנסתם בימי השבוע שיוכלו לעסוק בו בשבת כשהם פנוים. בדף הפרוזץ חתימת בעלים לא מזוהה "שייך להאברך המופלג… כש"ת מו""ה … יום א שנת התורה [תרט"ז 1856]'.

רבי משה ב"ר מרדכי גימפל סג"ל – עלה לארץ ישראל והתישב בירושלים, שם למד בישיבת תלמידי הגר"א. היה חתן "הגביר השר שהיה קרוב למלכות חכם השלם המפורסם… מו"ה משה בהרב ר' צבי אלפלאלע מק"ק הארבאד". הוא כתב את 'ליקוטי משה' ו'בן לוי' "כי… בני יצאוני אין מי שמי יזכור אחרי מותי ובזכות החיבור אחיה ולא אמות" (מתוך הקדמת 'ליקוטי משה'). נראה שהמחבר רומז בזה על בניו נחטפו כקנטוניסטים לצבא הצאר ניקולאי, כפי שכותב בספר שלפנינו בדף יז על השבר הגדול שהביאה גזירה זו: "הגיע עת צרה ליעקב אשר לא נהיתה מקדמת דנא… ע"ז דוה ליבנו… בראותינו ילדי שעשועים מסורים ביד אויבים ושונאים אשר מענים אותם וטורפים בשיניהם… עד אשר חשכו מראות עיניה' עד שאין מכירים אביהם ואימם ומשפחתם… ופרעו ראשם שידמו לגוים… והחליף שמלותם בלבוש הגוים… כתבת בתורתך מבן עשרים שנה ומעלה יצא לצבא והם ילדים הכינו ברכת הזבח… מצאוני עווני לארץ אחרת יצאו בני… חשכו מאורי… בשומעי קול יתומי צועקים…וכ"א צריך לדמות בעצמו כאילו בא עליו הצר ליקח אותו או ליקח בנו בן יחיד לאמו ואביו אהבו כמה בכיות עד כלות הנפש כן כ"א צריך לזעוק אל המלך מלכו של עולם עבור אחינו שבגולה". 

גזירת הקנטוניסטים (1827-1856) – השם שניתן להוראתו של הצאר ניקולאי הראשון שהמסגרתו גוייסו בכפייה ילדים וצעירים מקרב הקהילה היהודית הרוסיה, חונכו במסגרת צבאית נוצרית עד שגוייסו לצבא בהגיעם לבגרות. הצאר ביקש בזאת 'לחנך מחדש' את הדור הצעיר ולהוביל להמרת דתם. בעקבות הוראותו המפורשת של הצאר בקיץ 1827, אושר לגייס כקנטוניסטים ילדים החל מגיל 12 ולהאריך את תקופת שירותם בצבא עד לגיל 43. על הקהילות היהודיות הוטלה מכסת ילדים שעליהם למסור לגיוס, ועל מנת לעמוד במכסה החלו ראשי הקהילה להורות על חטיפת ילדים, בעיקר מקרב המעמד הנמוך, לעתים אף אם היו מתחת לגיל 12. בספר שלפנינו ישנה זעקה על גודל השבר האישי, המשפחתי והלאומי שגררה גזירה נוראה זו, המתוארת כחלק מחבלי המשיח.

כתמים, חורי עש, מצב בינוני.

חפש