ספר מכתב לחזקיהו, חידושים על המשניות, על מסכת ברכות וסדר מועד.
[4], קיב דף, 30 ס"מ. רישומי בעלות בדפי הפורזץ, ובהם גם הכיתוב: "שייך להנגיד והקצין והאברך מוה"ר [..] בהרב המפלג והחסיד המפורסם מוהר"ר [איציק] יהושע מוראנקי הסמוך למקארוב להרב המפורסם לשבח מוהר"ר יעקב יצחק ני’ שליט"א בהרב המנוח מוהר"ר מנחם נחום מקארוב".
הרה"ק רבי יעקב יצחק ממקארוב, בן הרה"ק רבי מנחם נחום ממקארוב, בנו הרביעי של הרה"ק המגיד הקדוש מטשערנאביל ובן בתו של הרבי מלובלין הרה"ק החוזה, שמסופר שהעיד עליו בטרם נולד שייקרא על שמו וידמה לו בצורתו ובמעשיו, ואכן, דמות דיוקנו הקדוש כזקנו החוזה מלובלין, ונקרא על שמו יעקב יצחק בן מאטיל. היה חתנו של הרה"ק רבי שמואל אבא שפירא מבעלי דפוס סלאוויטא. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"א, החל רבי יעקב יצחק לכהן באדמו"רות. בסוף ימיו היה רבי לאלפים מחסידי טשערנאביל, שהתקבצו אליו מכל רחבי וואהלין.
הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני (תקצ"ג – תרס"ה. 1833 – 1904). מגדולי האחרונים, נולד בירושלים ולמד תורה מפי החכם באשי רבי יצחק קובו ומפי רבי יוסף חיים בורלא. היגר לקושטא (איסטנבול). בשנת תרכ"ז נקרא לכהן כרבה של קראסובזאר שבחצי האי קרים. שם החל בחיבור ספרו החשוב "שדי חמד". בשנת תרנ"ט (1899) שב לחונן רגבי אדמת ארץ הקודש לאחר שלושים ושלוש שנה בקרים. בתחילה התיישב בירושלים ובהמשך עבר לחברון, שם הקים ישיבה. עם פטירת רב העיר רבי חיים רחמים יוסף פרנקו נתמנה לרב העיר תחתיו. ידועה ומפורסמת ההערצה הרבה שרחשו גדולי ישראל לרב ולספרו.
כתמי זמן, חורי עש, כריכת חצי עור פגומה ומפורקת חלקית.