ספר כתובה, והוא חלק אחד מן ספר הפלאה: חידושי הלכות ואגדות מסכת כתובות והלכות כתובה, מאת רבי פינחס הלוי הורביץ אב"ד ור"מ פנקפורט דמיין. דפוס נתנאל דוד זיסבערג, ורשה, תרכ"א 1861.
[1], ה-קח; נד דף. חתימות וחותמת בעלים של רבי יצחק יהודה ליב ב"ר משה חיים חפץ, ושל רבי חיים טודרוס הערשעל [הערשלער], וחתימות בעלים נוספות ובהם אריה ליב ב"ר אלימלך דוב. חסרים דפים א-ד, ובהם הקדמת הספר. עם הסכמת רבי דובעריש מייזליש רבה של ורשה.
רבי [רפאל] יצחק יהודה ליב ב"ר משה חיים חפץ – "לייבה משה חיימ'ס" – צדיק ירושלמי נודע, רב חריף ומעמיק. בצעירותו שקד על תורתו בבית הכנסת שבחורבת רבי יהודה החסיד. מתלמידי כולל ישיבת "דגל-תורה" שלמדו בה מצוייני האברכים בירושלים, להיות מורי הרואה בישראל. מנהל בבית היתומים דיסקין בירושלים ותלמיד ממקורב למהרי"ל דיסקין. נשלח על ידי רבו להכריז חרם על בית ספר למל, ובשל כך הוכה נמרצות וישב במאסר. שימש מלמד לזמן מה והיה רבה של יפו. משנת תרמ"ט (1889) כיהן כדיין בבד"ץ אשכנזים בירושלים. היה מדוכה בעניות וייסורים ונפטר בעודו באיבו, בי"ח בחשוון תרנ"ז (1896). הובא למנוחות בבית הקברות בהר הזיתים. אחד מהנינים שלו הוא הרב אליקים לבנון, רב המועצה האיזורית שומרון.
רבי אריה ליב בן אלימלך דב הרשלר (1850-1917) – "ר' ליב דיין" – נולד בפינסק ועלה לארץ ישראל בהיותו בן שנה. תלמיד רבי שלמה זלמן בהר"ן. מתלמידי כולל ישיבת "דגל-תורה". הוסמך להוראה על ידי המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלאנט. ספרא דדיינא בירושלים, בשנת תרנ"ב מונה על ידי רבי שמואל סלאנט לדיין צדק והיה משנה לראש בית הדין. היה לו מגע רב עם השלטונות והיה בא כוח האשכנזים בבית המשפט הממשלתי העותמני. כיהן עשרות שנים כאחד מגבאי בית הכנסת הגדול בחורבת רבי יהודה החסיד, יחד עם גיסו רבי אהרן ברוקנשטין ועם ר' יואל משה סולומון. היה ממייסדי שכונות "בית ישראל", "שערי פינה", "נלת צבי" ו"גבעת שאול". נפטר בב' בשבט תרע"ז (1917).
רבי חיים טודרוס הערשלר (1897-1969) – מגדולי צדיקי ירושלים הנודעים, גר ופעל בשכונת שערי חסד. אלפים באו להתברך מברכותיו שנודעו כתפילות שנענות ומתקבלות. רוב ימיו נהג בתענית דיבור שנהג בה שנים רבות, וכן בתפילותיו. היה מקובל ובקי גדול בתורת הסוד.
כריכת חצי עור, חורי עש, כתמים, הדבקות בשולי דף השער, הקדמת הספר חסרה, מצב בינוני.