פריט 8:

מכתב נדיר בעניין מינוי משגיח בישיבת סלבודקה, בכתב ידו ובחתימתו של הגאון הקדוש רבי אברהם גרודז'ינסקי הי"ד. סלובודקה, י"ג בכסלו תרצ"ה [1934].

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

"וכן הוא הדבר בנוגע אליך, חפצי ותשוקתי היא שתהי' פה, בשבילך, כי בן עלי' אתה והנך מוכשר לגדולות בע"ה, ובשביל הרבים, כי יש לך הסתכלות גדולה להשפיע, ולפקח, ולהטיב, כפי הראוי לרבים, ואולי גם בשבילי, כי אין לי אח כמוך המתעניין בטובתי המתעניין בטובתי וטובת ב"ב. אבל לומר לך שתבוא אין ביכלתי. אם היית פה היינו דנים בדבר ויוכל היות כי הי' נגמר בטוב. אם בעניין עבודה רוחנית לבד, או באופן משותף גשמיות עם רוחניות, כי החסרון ניכר בכל. אבל לכתוב לך שתבא, היינו לעזוב האפשרות להסתדר בא"י אי אפשר לי, ואחר שאין דבר ברור אצלנו, כי אפילו ענין מסחר – שזה לא לפי רוחך ולא לפי מטרתך – הייתי ירא לדחות בשתי ידים כאומרם פשוט… בשוקא, ובפרט בשעה שכפי הנראה עוד לא שב לאיתנה מצב בריאותה של רעיתך הכבודה ובתכם תחי'. ועאכו"כ ענין סדור רוחני באיזה אופן שהוא. לכן למרות רצוני מוכרח אני לחכות את חות דעתך, כי אין מכריע ומחליט בדבר זה זולתך… הי' שלו' דודכם המחכה לאשרכם אברהם". מכתב מאת רבי אברהם גרודזינסקי לאחיינו רבי אברהם פינחס גרודזינסקי. סלובודקה, תרצ"ה [1934].

[1] דף, כתוב משני צדיו, 26 ס"מ. שורות נוספו גם בהיקף העמודים. בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם גרודז'ינסקי. ככל הנראה המכתב לא הודפס מעולם. במהלך המכתב מתעניין הכותב בנעשה ברבנות ושחיטה של רמת השרון ומתייחס גם לשאלה האם לבדוק עבורו את האפשרות לעבוד במשרה רבנית בארץ ישראל. הוזכרו במכתב גם בני משפחה ורבנים נוספים: "הר"ר בנימין", "הדוד מר לוין", "מרים בת הרב דודכם", "מרן הגרמו"ש", "הרד"ז", "מרן הגריא"ש" הוא הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק שר מייסד ישיבת סלבודקה בבני ברק, ו"הריז"ד".

רבי אברהם גרודז'ינסקי הי"ד (תרמ"ד-תש"ד, 1884-1944), תלמיד ישיבות לומזה וראדין, ובהיותו כבן 17 הלך ללמוד בישיבת "כנסת ישראל" בראשות הסבא מסלובודקה ונעשה לאחד מתלמידיו המובהקים. הוא שקד על קניית מוסר, תיקון המידות ולימוד מעמיק. היה חוזר על שיחות ה”סבא” לפני תלמידי הישיבה בדיוק רב ושימש יד ימינו של בעבודתו החינוכית. לאחר מלחמת העולם הראשונה צורף הרב אברהם הי”ד להנהלת הישיבה והחל במתן שיחות לתלמידים. הוא נשלח ע”י ה”סבא” עם קבוצת התלמידים הראשונה לתקן את סדרי הישיבה בארץ ישראל. כשחזר לסלובודקה בשנת תרפ”ז (1927), נעשה המנהל הרוחני של הישיבה. לאחר פטירת רעייתו נשא בעול הבית וחינוך שמונת ילדיו היתומים יחד עם המשך דאגתו לישיבתו הגדולה. בתקופת מלחמת העולם השניה פעל בקובנה ביחד עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא לסייע לפליטים יהודים ולנסות לארגן עבורם נתיב בריחה. לאחר כיבוש ליטא בידי הגרמנים המשיך ללמוד תורה בסתר בביתו, יחד עם רבנים נוספים. לאחר הגרמנים גילו את הבונקר בו הסתתר בגיטו סלובדקה, הוא הוכה באכזריות ואושפז בבית החולים של הגטו. בכ”ז בתמוז תש”ד שרפו הגרמנים ימ"ש את בית החולים על יושביו, ומאות חולים יהודים ובהם הרב אברהם נהרגו עקה"ש. הי"ד.

רבי אברהם פינחס ב"ר משה גרודזינסקי (תרס"ח לערך – י"ב בכסלו תשמ"ה, 1908-1984) התחנך בילדותו בית אביו בוורשה בידי אביו וסבו הגדולים. עוד בטרם היותו בר מצווה החל ללמוד בישיבת סלובודקה והיה תלמיד נלהב של ה'סבא' ושל המשגיח בישיבה, דודו, רבי אברהם גרודזינסקי הי"ד. אח"כ עבר ללמוד בישיבת לומז'ה וחזר לישיבת סלובודקה. בשנת תרפ"ג (1923) עלה עם הוריו ואחיו לארץ ישראל, והתיישבו בחברון לאחר שנוסדה שם הישיבה בשנת תרפ"ד (1924). בחודש אב תרפ"ט התחתן בירושלים ועבר לגור שם. כעבור ימים ספורים נרצחו אביו רבי משה הי"ד, אחיו יעקב הי"ד וגיסתו לאה הי"ד בטבח הנורא בחברון, שנודע כ"פרעות תרפ"ט". רבי אברהם פינחס היה משגיח בישיבת "כנסת ישראל" והוסמך להוראה בידי רבותיו, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יחזקאל סרנא ורבי שמשון פולנסקי. העמיד תלמידים רבים ודאג לשכנע את תושבי המעברות לשלוח את בניהם לישיבות. הוא כיהן כמשגיח רוחני בישיבת 'בית הלל' בבני ברק ומסר בה שיחות מוסר. ייסד בית מדרש "בית אברהם" על שם דודו, וחיבר את סדרת הספרים "מבית אברהם".

סימני קיפול, שיקום קרעים לאורך קווי הקיפול, כתמי זמן, בלאי בהיקף הדף עם פגיעה במספר מילים. מצב בינוני-טוב.

שתף את הלוט: