"קבלנו… הנשלח לכוללנו נידי"נ הרבנים הצדיקים גבאי כוללים אשר בע"ץ אמד' יע"א אשר קבלו ממע' יד"נ הרב הגאב"ד ור"מ בעיר גריידיץ מוהר"ר אלי' גוטאכר נ"י מחיר שמונה ושלשים ר"ט מעות… הצירוף מכתב הגאב"ד הנ"ל… הת"ח אלמנות ויתומים הנפוחים מכפן בעיר אלקים, יהי מעם ד' על מצדיקי הרבים ונדיבי עמנו על חסדם וחמלתם יזכו… מאת ד' תמיד לחלץ ממצר נפשות יקרות… ויזכו לראות בטוב ירושלם בב"א". אישור קבלת תרומה וברכות לתורם, רבי אליהו גוטמאכר, מאת גדולי הרבנים העסקנים והמנהיגים בירושלים. כ"ה תשרי תרי"ב [1852].
[1] דף, 10X10 ס"מ. נייר כחול. כתב יד עם [4] חתימות בעברית ואחת בלועזית. בין החותמים רבני ירושלים: רבי ישעיהו ברדקי, רבי זונדל סלאנט, רבי יעקב ברלין ורבי יעקב תאומים.
רבי ישעיהו ברדקי (תק"ן – תרכ"ג, 1790-1862) – תלמיד רבי חיים מוולוז'ין, עלה לארץ ישראל בשנת תק"ע לערך, והיה מראשונים מחדשי הישוב היהודי האשכנזי בירושלים. כיהן לזמן מה כראש הקהילה האשכנזית בירושלים, עד למינויו של רבי משה ריבלין. בהמשך כיהן מנהיג ומנהל העדה האשכנזית לצד רב העדה רבי יוסף זונדל מסלנט וחתנו רבי שמואל סלנט.
רבי זונדל סלאנט (תקפ"ו-תרכ"ה, 1786-1865) – תלמידם של רבי חיים מוולוז'ין ורבי עקיבא איגר. רבו של רבי ישראל מסלנט וחותנו של רבי שמואל סלאנט. בשנת תצ"ח (1837) עלה לארץ ישראל ושימש כמורה הוראה של העדה האשכנזית בירושלים. חתנו, רבי שמואל סלאנט העיד עליו כי "כרב גדלו במידות – כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם".
רבי יעקב ברלין (תק"ן לערך – תר"ל, 1790-1870) – אביו של הנצי"ב מוולאוז'ין, עשיר ונדבן גדול, בהגיעו לגיל ששים עלה מרוסיה לירושלים בשנת תר"י (1850), והיה מגבאי הישיבה ותלמוד תורה "עץ חיים".
רבי יעקב תאומים – רב קהילת וילאן, עלה לארץ ישראל והיה מדייני בית הדין לעדת האשכנזים בירושלים.
כתמי זמן קלים, מצב טוב מאוד.