' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath fill='url(%23b)' d='M0 0h21v3H0zm0 12h21v3H0z'/%3E%3Cpath fill='url(%23a)' d='M0 3h21v9H0z'/%3E%3Cpath d='M7.575 9.25L10.5 3.985l2.925 5.265h-5.85z' stroke='%23093EC5' stroke-width='.5'/%3E%3Cpath d='M7.575 5.75l2.925 5.265 2.925-5.265h-5.85z' stroke='%23093EC5' stroke-width='.5'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
Lot 158:
Buyer's premium: 23%
Sales Tax: On buyer's premium only
Add to Favorites
* כתב היתר של בית הדין לתקנות עגונות המתיר לר’ יהושע פריינד לישא אשה מחדש. פסעטף כ"ד כסלו תש"ו [1945]. דפוס געווירץ, טופס לא חתום.
* התחייבות ר’ יהושע פריננד שאם תבוא אשתו הראשונה לביתה, יקיימו הוא ואשתו החדשה כפי שיורו להם בית הדין. אוהעלי, ג’ בטבת תש"ו [1945]. דפוס געווירץ, טופס בחתימת עדים ובהם רבי חניה יו"ט ליפא טייטלבוים.
"בית הדין המיוחד לתקנות עגונות בלשכה המרכזית במדינת הונגריא" פעלה בפעסט, והתירה אלפי עגונות לאחר השואה. במסמכים שלפנינו מוזכר שבית הדין גבו עדות על פטירת מרת חוה בת ר’ מרדכי אב מארקאוויטש, אשתו של ר’ יהושע פריינד, והגיעו למסקנה שיש לשחרר את בעלה מכבלי העיגון ולהתיר לו להינשא. עם זאת, בעקבות חוסר הבהירות לגבי קורות האשה שעקבותיה אבד בשואה, לא התיר בית הדין לבעל לשאת את אחות אשתו, ואף דן במה יעשה באם תשוב ותופיע האשה הראשונה.
הרה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא מייער-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו, 1906-1966), היה בזיווג ראשון חתן דודו רבי יואל מסאטמר וכיהן כראב"ד סאטמר, כמנהל ישיבת חותנו בקראלי, כרבה של סמיהלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה היגר לארצות הברית, הקים בית מדרש, ייסד את חסידות סאסוב בארה"ב ובנה בארץ ישראל את קריית "ישמח משה".
מצב: טוב. סימני קיפול, ושני חורים קטנים.
Share this lot:
