מקבץ [6] גלויות מכתבים, 1896-1905 ובהם בקשה של אלמנת הרב פנחס הכהן לאפשר לנכדה להתגורר בבתי אונגרין

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

* גלויה מבית המסחר "פוליקר $ קאנטי", לווינה, לעז. רוס [Rustchuk], שנת 1896.

* גלויה מירושלים להונגריה, אל ר' זאב וולף ורעייתו מרת פריידה, תרנ"ז 1897. יידיש. סימן קיפול.

* גלויה, לשון הקודש ויידיש, מכתב לדוד עם בשורה רעה וניסיון להסתיר זאת מהדודה. תרנ"ח [1898].

* גלויה. יידיש. 1899. פינה פגומה.

* גלויה, מאת ר' שמשון ערנפלד, לפסט. יידיש.

* גלויה בלשון הקודש מאת מרת מרים לאה אלמנת הרב בצדיק מו"ה פנחס הכהן, אל הגביר ר' משה גרשון שטאדלער, בבקשה לאפשר לנכדה האברך המופלג בתורה, ר' משה בן עמרם, להתגורר עם רעייתו בבית של הגביר העומד ריק.

[1] גלויה, בכתב יד. ירושלים, תשס"ה 1905.

ר' משה גרשון שטאדלער, סוחר מסאמבטהל, שעלה לירושלים והקים בה בשנת תרנ"ט את בית הכנסת של החסידים "אהל משה גרשון ורעכיל" בבתי אונגרין. בשנת תרנ"ב היה מהנדיבים שתרמו להקמת בית מבני אונגרין. את הבית הוא ייעד לזוגות שזה עתה נישאו, בתנאי "שידורו שמה כמנהג ישראל עם קדושים, ורק שתהיה הכלה בת טובים והחתן מופלג בתורה וי"א (=וירא אלקים), ושניהם יהי' ילידי ארץ הקדושה". עוד נדרשו הזוכים לגור בבית לקראו לביתם על שם אשת התורם, ולאחר פטירת התורם לקרוא על שמו את הבן שיוולד להם.

רבי פנחס הכהן, בנו של רבי מנדל שהיה נאמן קהילת פרשבורג ומתלמידי החכם סופר, נולד בפרשבורג ולעלה לירושלים בשנת תר"ל (1870) עם משפחתו. בניו מנחם מנדל ונתנאל היו בעלי תחנת קמח במאה שערים.

כתמי זמן, מצב כללי טוב.

שתף את הלוט: