באר יעקב. פיורדא תקכ"ז. העותק האישי של הגה"ק הנשר הגדול רבי נתן אדלר החסיד שבכהונה מפרנקפורט בחתימותיו. מהדורה יחידה.
באר יעקב לרבינו יאקב ברלין, על ארבעה חלקי שו"ע וסוגיות וכלליהן בש"ס. פיורדא תקכ"ז -1767. מהדורה יחידה.
העותק האישי בחתימות יד קודשו של
'הקטן נתן בלא"א מוהר"ר יעקב שמעון אדלר כ"ץ זללה"ה' וכן חתימה נוספת '
לה' הארץ ומלואה שייך להתורני כהר"ר נתן במוהר"ר שמעון אדלר מפ"פ דמיין יע"א' וחתימות נוספות בכתב ידו בדף השער ובדף ההסכמות.
חתימות חשובות נוספות בכתב ספרדי של השד"ר הגאון רבי עזרא חייא לחמי והשד"ר רבי יוסף רחמים לחמי. חתימת בעלות נוספת היא של מייסד קהילת המערבים בירושלים הגאון רבי דוד בן שמעון ממרוקו וירושלים, בעל מעט דב"ש, אשר קנה את הספר ממשפחת השדרי"ם הנודעת 'לחמי'.
הגאון הקדוש הנשר הגדול רבי נתן הכהן אדלר כבר בילדותו נודע כמחונן וכבעל כשרונות נדירים וכנוטה להתנהג במנהגי קדושה ופרישות. רבינו החיד"א קרא עליו את הפסוק "הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא עובר עלינו תמיד". רבו המובהק של מרנא החת"ם סופר.
היה תלמידם של בעל פני יהושע ורבי משה ראפף, רבו המובהק היה רבי דוד טעבלי כ"ץ שיף שנהיה לימים רבה האשכנזי של לונדון. הוא למד קבלה אצל רבי אברהם אבוש שהיה רב העיר.
גדול תלמידיו, מרנא החת"ם סופר, כינהו 'החסיד שבכהונה' בשל חסידותו וקדושתו וגם היה קורא לו 'הכהן' ולרבו השני בעל ההפלאה הלוי. פעם ראה מרן החתם סופר את בנו כותב על רבי נתן 'מלאך ה' צבאות 'אמר החת"ס מורי ורבי לא היה מלאך הוא היה יותר ממלאך הוא היה בדרגת "ותחסרהו מעט מאלקים".
חי כל חייו בצער עמוק על החורבן והגלות. הדבר בא לידי ביטוי הן באבלות תמידית, כאשר גם בימי שמחה וחג היה נוהג להעלות ולבטא את זיכרון החורבן וחוסר השמחה השלמה. הוא היה הראשון שהתיר לעבור מנוסח אשכנז לנוסח הספרדים (הקרוב יותר לנוסח האר"י), כדי לכוין את כוונות הקבלה של האר"י שמכוונות לנוסחו, ולא חשש בעניין זה ל"אל תיטוש תורת אימך". עוד היה נוהג כי הכהנים יברכו ברכת כהנים בכל יום, כנהוג בארץ ישראל, ובשונה מהמנהג המקובל באשכנז.
היה מקובל אלקי ובעל מופת מלומד בניסים, והחתם סופר העיד עליו שראה בעיניו שהשתמש ועשה פעולות בשמות הקודש. למרות זאת החתם סופר העיד באוזני תלמידיו שרבו היה יכול לעשות מופתים גם בלי שמות קודש כמו קפיצת הדרך.
השד"ר הנודע רבי עזרא חייא ידידיה הלחמי, בן השד"ר רבי שר-שלום הלחמי, מחכמי סוריה בראשית שנות הת"ר. גאון ומחבר ספרים רבים ומופלאים בכל ים התורה. שו"ת שערי עזרא, קונטרס זכור לעבדך, מעשה חיי"א, וביאורים על התורה, על משלי ועל נביאים אחרונים וספרים נוספים ורבים הנמצאים בכת"י.
[3] א-קמד דפים. נקבי עש בשוליים. לא נראתה פגיעה בטקסט. כתמי זמן ודהייה בחלק מהדפים. כריכה ישנה מאוחרת, המשלבת שדרת עור עתיקה, יתכן שהיא השדרה המקורית.
מצב טוב.
………………………………………..