"כתב היתר" של בית הדין המיוחד לתקנות עגונות, עם התחייבות לציית לבית הדין באם תבוא האשה הראשונה. הונגריה, תש"ו [1945]. עם אישור רבנים בירושלים המכירים את חתימות הדיינים.
כתב היתר של בית הדין לתקנות עגונות המתיר לר' מאיר זינגער לישא אשה מחדש. פסעט, י"א בחשוון תש"ו [1945]. דפוס געווירץ, עם חותמת בית הדין וחתימת [5] דיינים משארית הפליטה: רבי אלעזר שפירא אב"ד קיווישאד, רבי יהושע גרינוולד אב"ד חוסט, רבי ישראל וועלץ אב"ד בודפשט, רבי אשר באב"ד ורבי יעקב סג"ל לעבאוויטש. אישור החתימות בכתב ידו, חותמו וחתימו של רבי אברהם גוטנפלן "הרב מטטיניע", שחתם בירושלים בשנת תשי"א (1951), ואישור חתום של רב נוסף בירושלים.
"בית הדין המיוחד לתקנות עגונות בלשכה המרכזית במדינת הונגריא" פעל בפעסט, והתיר אלפי עגונות לאחר השואה. במסמך שלפנינו מוזכר שבית הדין גבה עדות על פטירת מרת רחל בת ר' שמואל חיים יונגרייז, אשתו של ר' מאיר זינגער, והגיע למסקנה שיש לשחרר את בעלה מכבלי העיגון ולהתיר לו להינשא. עם זאת, בעקבות חוסר הבהירות לגבי קורות האשה שעקבותיה אבד בשואה, לא התיר בית הדין לבעל לשאת את אחות אשתו, ואף דן במה יעשה באם תשוב ותופיע האשה הראשונה.
רבי אברהם ב"ר אהרן 'הצדיק' גוטנפלן – נין ונכד הגאון רבי חיים הכהן רפאפורט מלבוב. אב"ד ורב קהילת טיננע (דינא) וזאטלניידארף והגליל, הסמוך לפסט, הונגריה, נודע כ"הרב מטטיניע". לאחר ששרד את השואה שהה מספר שנים בבודפסט ועלה לארץ בשנת תש"ח לערך, מחבר הספרים 'באר אברהם' על מסכת אבות (תרפ"ה), 'כתר תורה' על תרגום יונתן בן עוזיאל (תרצ"ב), 'נחלת ישעיה' הספרד על רבו רבי ישעיה זילברשטיין (תרצ"ב), 'עיר קטנה' ספר מוסר (תרצ"ב), 'שירות אברהם' שירים לשבתות ולמועדים (תרצ"ז), בשנת תש"ו חיבור 'קינה לחרבן שבע קהלות'. השאיר אחריו כתב יד שלא הושלם 'בית אברהם' על תרי"ג מצוות.
קרעים והדבקות לאורך קווי הקיפול, חורי תיוק, מצב טוב.
………………………………………..