פריט 85:
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
Add to Favorites
מכתב מאת הגאון המקובל רבי משה זכות, הרמ"ז. [מנטובה], תמ"ב [1681].
אישור קבלת תשלום, בכתב ידו וחתימתו של הגאון הרמ"ז. [מנטובה], ג' למרחשון תמ"ב [1681].
"קבלתי מהגבירים נורצי שלם יצ"ו ליטרין שלש מאות ושמונים וזה לתשלום שכרי מהקק"י [מהקהילת קודש ישראל] מג' חדשים שעברו תמוז אב אלול משנת התמ"א. ולראיית האמת חתמתי שמי. משה בכה"ר מרדכי זכות זלה"ה". בתחתית המכתב מופיעה גם חתימת רבי יהודה בריאל.
[1] דף, 12X8 ס"מ.
המקובל הא-לוקי רבי משה ב"ר מרדכי זכות, הרמ"ז (שפ"ה לערך – תנ"ח, 1625-1697) – מגדולי הרבנים והמקובלים באיטליה ומבחירי פרשני הזוהר הקדוש. נולד באמשטרדם, היה תלמידו של רבי שאול מוטירה ואח"כ נסע לפולין ללמוד קבלה מרבי יצחק מפוזנא. בשנת ת"ה (1645) עבר לוונציה וכיהן שם כראש ישיבה גדולה לתורת הנגלה והנסתר. בהמשך למד את תורת האר"י מהשד"ר מצפת רבי בנימין הלוי, תלמיד מהרח"ו. משנת תל"ג (1673) כיהן כרב וכראש ישיבה גדולה במנטובה. תלמידי הישיבה דאגו להעתיק את כתבי האר"י הקדוש ולהפיץ את תורתו ואת מנהגיו. הרמ"ז חיבר פיוטים, ערך והוציא לאור ספרים רבים וחיבר עשרות ספרים בנגלה ובנסתר, ובהם: 'שו"ת הרמ"ז', 'אגרות הרמ"ז', 'קול הרמ"ז', 'מקדש מלך' ו'הדרת מלך' על הזוהר, ועוד.
רבי יהודה ב"ר אליעזר בריאל (ת"ג-תפ"ב, 1643-1722), "אביר הרועים" – תלמידו וחבר בית דינו של רבי משה זכות במנטובה. לאחר פטירת רבי משה זכות, מילא רבי יהודה בריאל את מקומו כאב"ד וכראש ישיבת מנטובה. העמיד תלמידים רבים, שהיו גדולי רבני איטליה בדור שאחריו, ובהם: רבי יצחק למפרונטי רבה של פרארה, רבי ישעיהו באסאן רבה של פדובה,
רבי דוד פינצי מרבני מנטובה, רבי שמשון מורפורגו רבה של אנקונה ועוד.
כתמי זמן, סימני קיפול, קרע ללא פגיעה בטקסט, מצב טוב.
………………………………………..
דברו אתנו בוואצאפ
שתף את הלוט: