מכתב בעצם כת"י הראב"ד רבי זעליג ראובן בענגיס לסייע בפדיון שבויים של שני אחים שנעצרו. ירושלים, כסלו תש"ה [1944]. י"ב [-יום ב'] לסדר "ויריצהו מן הבור".
"אנא לעשות מה שיש לאל ידיו למען מצוה רבה הלזו כי מאמנים לי מגברי מהמני כי התנהגותם ישרה ואין להם שום שייכות לענינים הנשחתים ומה רב טוב הצפון להמקיים מצות פ"ש [- פדיון שבוים] כידוע". מכתב אשר נשלח אל העסקן הירושלמי רבי משה גליקמן פורוש, בו מבקש הראב"ד שייסע בשחרורם של האחים שבתי וראובן זכריה. על המכתב חתם הראב"ד בעצם חתימת ידו. דבר נדיר ולא מצוי כאשר ברוב מכתביו חתם בחותמת העשוייה כתבנית חתימת ידו.
הראב"ד מרן הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס (תרכ"ד – תשי"ג. 1864 – 1953). מגדולי רבני ירושלים וראב"ד העדה החרדית. נולד בשניפישוק לאביו רבי צבי הירש. כבן שבע עשרה שנים החל ללמוד בישיבת וואלאז'ין המעטירה שם נתקשר בעבותות אהבה לרבו הנצי"ב (שכינהו בחיבה 'ש"ס חי'). הגרז"ר נסמך לרבנות ע"י מאורי ישראל: הנצי"ב, רבי יצחק אלחנן ספקטור, והגר"ח מבריסק. משנת תרנ"ד שימש ברבנות בק"ק באדקי, קלווריה וסמולנסק. בשנת תרצ"ח נקרא לשמש כראב"ד העדה"ח בירושלים ועלה לשם כך לארה"ק. בירושלים הנהיג את העדה ברמה (אף שלא נטה לקנאות). לאחר הסתלקותו מילא את מקומו הגאון רבי יוסף צבי דושינסקיא. מתלמידיו היו מרנן הגרש"ז אוירבאך והגרי"ש אלישיב.
האחים עו"ד שבתי זכריה (1921-2017)
וראובן זכריה (1924-1944) בני צבי ורבקה, עלו עם הוריהם מביאליסטוק פולין לירושלים בשנת 1936.
זכריה הצטרף ל"הגנה" ולחם במלחמת העצמאות בירושלים. בשנת 1949 סיים לימודי משפטים במחזור הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן כקצין משפטים בפרקליטות הצבאית, כפרקליט בכיר במחוז ירושלים וכעו"ד עצמאי. לאחר מלחמת ששת הימים חקר את תולדות הישוב היהודי בירושלים, הנחה מאות סיורים בעיר וכתב מאמרים וספרים רבים בנושא. זכה בעיטורים יקיר ירושלים ויקיר לשכת עו"ד של מחוז ירושלים.
ראובן הי"ד למד במכינה של "ישיבת חברון", בתלמוד תורה ובית המדרש למורים "מזרחי" ובקורס לליטוש יהלומים. עם התגברות המאבק של היישוב העברי נגד הבריטים, הצטרף ראובן למחתרת אצ"ל וקיבל את הכינוי "סגן גלילי". בשנת 1944, אחרי מספר פעולות כלוחם במחתרת, כלאו אותו הבריטים במחנה המעצר לטרון למשך שבעה חודשים. בשנת 1946 הוא נעצר שוב לאחר פיצוץ מלון "המלך דויד" בירושלים. לאחר צאת הבריטים מהארץ הוא שוחרר ולחם בקרבות רבים באיזור ירושלים במלחמת-העצמאות. בח' בתמוז תש"ח הוביל את חייליו בקרב על מלחה, נפצע ונהרג.
[1] דף, ניר רשמי, 21X13 ס"מ. בכתב ידו, חתימתו וחותמו של הראב"ד בענגיס.
סימן קיפול, כתמים בצד הימני של הדף, מצב טוב.
…………………………………….. …