' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
פריט 141:
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
Add to Favorites
עטרת חכמים, שו"ת וחידושים, חיברו רבי ברוך פרענקל תאומים בעל הברוך טעם, מהדורה ראשונה, יוזעפאף, תרכ"ו – 1866.
עטרת חכמים, שו"ת וחידושים, חיברו גאון ישראל רבי ברוך פרענקל תאומים (בעל הברוך טעם וחמיו של הרה"ק בעל הדברי חיים מצאנז), מהדורה ראשונה, יוזעפאף, תרכ"ו – 1866.
עם הסכמת הדברי חיים.
העותק האישי של הגאון רבי חיים יעקב נפתלי זילבערבערג (תר"י – תר"ץ. 1860 – 1930) מגדולי ווארשא, כונה "ר' נפתלי וורשובער". נולד לאביו רבי אברהם בנימין אב"ד קוטנא ווירשוב מו"ל ספרי מהרא"ל צינץ. רבי נפתלי היה תלמידם של גדולי ישראל רבי ישראל ליפקין מסלאנט והבית הלוי מבריסק, כמו כן היה מקורב לנצי"ב מוואלאזין, לחפץ חיים, וכן הרבה לנסוע אל בעל השפת אמת מגור ובעל האבני נזר. רבי נפתלי שימש במשך שנים רבות כמורה צדק בווארשא. והיה צאצא של רבי משה יהודה לייב זילבערבערג מגדולי פולין בעל הזית רענן. חותמתו מופיעה בדף השער.
כמו כן מופיעה בדף השער חתימתו של רבי אשר זאב ווערנער (תרנ"ד – תשי"ח – 1894 – 1957) רבה של טבריה. נולד בירושלים לרבי שמחה בונים דיין בביה"ד של העדה החרדית. למד בישיבת תורת חיים שבעיר העתיקה. נישא לביתו של הרב יצחק מתתיהו סנדברג (נכדו של היסוד העבודה וחתנו של הרב מאיר מארים) ובעקבות זאת עבר לטבריה ולמד בישיבת אור תורה אצל דודו (חתן סבו הרב קסטלניץ). לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה נישא לביתו של רבי אהרן יוסף לוריא מחשובי חסידי סלונים. רבי אשר זאב הוסמך לרבנות ע"י רב העיר רבי משה קליערס שאחרי פטירתו נטל עליו את עול הרבנות. כמו כן כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
שתף את הלוט:
