מהדורה ראשונה של ביאור רבי מרדכי מאראדוש אבד"ק פאריצק על המהר"ם שיף, א-ב, עם הסכמות חשובות של גדולי החסידות, עם מספר הגהות למדניות מאת המחבר. פאריצק, תק"ע [1809].
חידושי הלכות, מהר"ם שי"ף, [א]-ב, בכרך אחד: על מסכתות ביצה, כתובות, גיטין, ב"מ, חולין; שבת, מגילה, ב"ק, ב"ב, סנהדרין, זבחים. בסופו דרושים, חילוקים וחידושים מלוקטים. מהדורה ראשונה עם ביאור רבי מרדכי מאראדוש, עם הגהות בכתב יד קודשו. (מהדורה שניה של חידושי מהר"ם שיף).
[3], נט, צד; [1], כג, כד דף. מספר תיקונים ו[3] הגהות למדניות בכתב ידו של מחבר הביאור. חותמות וחתימות בעלים: רבי יהודה יצחק פרנקל. רבי שמואל נפתלי ב"ר דוד גנגר, רבי מרדכי ב"ר צבי שו"ב. עם הסכמות גדולי הדור ובהם הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשב, הרה"ק רבי ישראל מקוז'ניץ ועוד רבים. ראה סטפנסקי חסידות 210.
גאון ישראל רבינו מאיר ב"ר יעקב שיף, המהר"ם שי"ף (שס"ה – ת"א. 1605 – 1641). מגדולי מפרשי הש"ס בכל הזמנים. ראש ישיבה, ורב באשכנז. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד בשיטת הפלפול. חיבר חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובתורת הנסתר, אך רובם נשרפו או אבדו. כתב תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה ושרידיהם הם חידושיו שלפנינו (הנקראים: בשם חידושי מהר"ם שיף) על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי, שכיום מודפסים בתוך מהדורות התלמוד הבבלי הנפוצות, ונלמדים רבות על סדר לימוד המסכת.
הקדוש רבי מרדכי מאראדוש (ת"ק-תקע"ח, 1740-1816) נולד לאביו ר' הלל בזאלקווא. היה תלמיד ר' נפתלי הירץ בן בעל מח"ס אור יקרות ומגדולי החסידים של האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז. גאון מופלג בנגלה ובנסתר שכיהן כרב וראש ישיבה מספר שנים בעיר בראדי, ולאחר מכן כרב ואב"ד פאריצק. בשנת תק"ע הו"ל את חידושי המהר"ם שיף עם הגהות וביאורים שתיקן יחד עם ידידו ורעו 'מוה' נח נ"י מלאדמיר מילידי ק"ק קרעמניץ' [לשונו בהקדמה].
לפנינו אחד ממספר עותקים ממהדורה זו אשר מחבר הביאור הוסיף עליהם הגהות בכתב יד קודשו.
הגאון רבי שמואל נפתלי ב"ר גנגר (תרפ"ו-תשע"ו, 1926-2016), ראש ישיבת צאנז קלויזנבורג בישראל ובארה"ב, דבק ברבותיו ה"שפע חיים" מצאנז ובנו אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג.
רבי יהודה יצחק פרנקל (תרנ"ז-תשמ"ג, 1897-1982) – בן רבי שלמה זלמן אב"ד ידליבע. נולד בויליפולי שבגליציה והיה חסיד צ'ורטקוב. מסר שיעורים בעיירה זלושין-ניישטט וייסד בה תלמוד תורה, בית יעקב וקופת גמ"ח. שימש ציר לכנסיה הגדולה של אגודת ישראל. בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל, התיישב בתל אביב. כיהן בה כרב במחלקת הנישואין של המועצה הדתית והקים בה את בית הכנסת "אור אמת". היה מצאצאי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין זצ"ל מקאמרנא וערך את ספרו על מסכת אבות, 'נצר חסד' (ירושלים, תשט"ו).
כריכת חצי עור פגומה, כריכה קדמית ושער מנותקים חלקית, נזקי עש, כתמים, פגמים בפינות הדפים האחרונים, מצב בינוני.
………………………………………..
' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
