וכיפר על הקודש – קנה המקטרת 'הלולקע' של אור שבעת הימים מרנא הבעל שם טוב הקדוש. שהיה ספון וטמון אצל נכדיו ובראשם צדיקי ארץ, דור אחר דור.
קנה המקטרת, 'לולקע ציבעך', בה עבד עבודתו הטמירה והנעלמה מרנא בעל שם טוב הקדוש, מאוצר משפחת אפרתים, משפחת טווערסקי המיוחסת, דור אחר דור.
משפחת טוערסקי המיוחסת, אילנא קדישא לבית טשערנאביל וכל ענפיה, מסתעפת למשפחת מרנא בעל שם טוב דרך הרה"ק רבי מרדכי דוב מהורונסטייפל בהרה"ק רבי משולם זוסיא אויערבאך וחתן מרן הדברי חיים מצאנז. הרה"ק רבי מרדכי דוב היה בן בתו של הרה"ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס וממנו תוצאות חיים שושלתא דדהבא לבית 'הורונסטייפל'.
סב סבו של הרה"ק רבי משולם זוסיא אויערבאך מטולמיטש, היה הרה"ק רבי צבי בנו יחידו של מרן הבעש"ט הקדוש. בנו של הרה"ק רבי מרדכי דוב מהורונסטייפל, הרה"ק רבי בנציון יהודה לייב מהורונסטייפל ניו יורק, ירש את הלולקע ועימה חפצי קודש יקרים ביותר, וממנו הגיעו רבים מהפריטים המיוחסים ביותר שהוצגו בתערוכת החסידות בתל אביב בשנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט. למשפחה זו היה גם פריט מיוחס ומרומם ביותר, הכתובה של הרה"ק מטשערקאס, החתומה בחתימת צדיקי הדורות מרנן אדמו"ר הזקן בעל התניא, הרה"ק מטשערנאביל.
בנו של הרה"ק רבי בנציון לייב מהורונסטייפל, הרב מנחם נחום טווערסקי מתל אביב, הוא אשר ברשותו היו כל הירושות המיוחדות הללו, ובאמצעותו הגיעה לבית המכירות 'תפארת'.
וזה סדר היחס דור אחר דור שבהם הייתה הלולקע ונשמרה:
אור שבעת הימים מרנא הבעל שם טוב.
2. בנו הרה"ק רבי צבי, 3. בנו הרה"ק רבי דוב בער מאולינוב, 4. בתו הרבנית מרת סימא וחתנו הרה"ק רבי צבי מנחם מענדיל אויערבאך [אווערבוך]. 5. בנו הרה"ק רבי יחיאל מיכל אויערבאך. 6. בנו הרה"ק רבי משולם זוסיא אויערבאך מטלומאטש חתנו של הרה"ק מטעשרקאס. 7. בנו הרה"ק רבי מרדכי דוב מהורונסטייפעל חדב"נ מרנא הדברי חיים. 8. בנו הרה"ק רבי בנציון יהודא לייב מהורונסטייפל בשיקאגא. 9. בנו הרה"צ רבי מנחם נחום טווערסקי מתל אביב חתן האדמו"ר מסקרנביץ. 10. חתנם וביתם בני משפחת המוכרים.
עבודת הצדיקים בעישון המקטרת, למעלה מהשגת אנוש. אך זאת ידוע בקרב חסידים ונמסר בהערצה מפי השמועה, כי עבודת קודש זו, נישאה ורוממה וכוונות ורמזים רבים נגלו בה, אולם על הכל אופף מעטה ערפל וטפח שמתגלה מסתיר אלפי טפחים. כמוס וחתום וגנוז. שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר.
נשגבה ונעלה היא עבודת הקודש של מרנא אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש, אשר גיסו הרהק רבי גרשון קיטאווער התבטא ואמר בהערצה נוראה: הלוואי שיהיה לי עולם הבא, רק מה שמשיג הבעל שם טוב הקדוש כשהוא מעשן מקטרת (לולקא) אחת.
ובסה"ק זוהר חי להרה"ק מקאמארנא כתב: ואם ראו אצל אור עינינו אור צח מצוחצח שהיה לפעמים יושב בטל לעשן הלולקא וכיוצא… שעסק ביחודים גדול מן עסק התורה… ותלמידו הקדוש מוהר"י אמר קודם פטירתו שמבקש מאת ה' יתברך שירויח בכל תורה ומצוות של כל ימיו מה שהרויח רבו מרן הקדוש ביחודים שעסק בעת עישון פעת אחת את הלולקע" (פרשת תרומה).
סיפור נורא הוד סיפר ברעדה הרה"ק רבי חיים מאיר מוויזניץ בעל אמרי חיים: "הרה"ק מרוז'ין רגיל היה לעשן הרבה. פעם נכנס אליו בנו הרה"ק מטשארטקוב זי"ע [או בנו הרה"ק מסדיגורא זי"ע], ואמר לו: "טאטע, מדוע מעשן אתה כ"כ הרבה, הרי זה אינו בריא לך"? ענהו הסבא קדישא מרוז'ין: "ווען דו זאלסט וויסין וואס איך טו אויף מיט איין ציה אין לילקע, וואלסטי געהאלטין א גאנצע צייט אין-איין גיסען טאבאק!!". ["אילו שיערת בדעתך מה אני פועל בשאיפה אחת במקטרת, היית עומד ודוחס לתוכה טבק, כל הזמן ברציפות"].
כך גם מסופר בקרב חצרות חסידים מצדיקי פולין, על גודל ומעלת עישון המקטרת בידי הצדיקים.
לרבי נחמיה מביכוב, בנו של הרה"ק היהודי מפרשיסחא הייתה 'לולקע ציבעך' בירושה מאביו. כשנגנבה נאנח רבות ואמר: אילו ידעתם כמה ישועות אני פועל בה. הרי כאשר עישנתי בה, פעלתי טובות לישראל להוריד שפע קודש. הלולקע מוכרח לחזור. וכך הוה בדרך נס ופלא שהגוי שגנבה, נאלץ להחזירה כי ניזוק פעם אחר פעם בנסותו לעשן בה.
מפרט ומצב: מקטרת שמורה בשלמותה במצב מיוחד. שני חלקים.
בסיס מקטרת עצם, מגולפת בהידור. מחופה בשני קצותיו בנחושת. בצד הכנסת עלי הטבק, מכסה צרוף בנחושת, שלם ונאה. אבזם שלם המשמש לסגירת המכסה. בצד הקרוב לקנה המקטרת, פית נחושת עגולה.
חלק קנה המקטרת: עץ מעובד. כ- 63 ס"מ אורכו. קוטר מס' ס"מ. בקצהו העליון, במקום הנשיפה, חלק מעץ אחר, מגולף ומעט פגעי זמן בשפתו.
מצב טוב מאוד יחסית לגילה, נשמרה באופן מעולה.