שני דפים כתובים בכתב יד האמונת משה מאלכסנדר, תקנות להקמת הישיבה הקדושה 'בית
ישראל' בארץ ישראל, קודם עקידת יהדות אירופה. היסטורי ונדיר על ראשית שיקום חצר הקודש אלכסנדר באר"י.
על גבי שני דפים, נכתבים התקנות ובעיקרם ובמרכזם כי בחורי ישיבות אלכסנדר בערי ועיירות פולין, יש להם דין קדימה להיכנס לישיבה הק' שמוקמת בארץ ישראל. הישיבות המוזכרות בערים: אלכסנדר, לודז', ורשה, זדונסקה ולה, רדום, לובלין, קיעלץ, ראדומסק, טשנסטחוב, פיעטרקוב, בנדין סוסנוביץ, קוליש, פביניץ, אוזרקוב, ועוד בערים שונות במדינת פולין.
הישיבה בארץ ישראל התעתדה להיות מרכז התורה הגבוה של חסידי אלכסנדר בכל העולם ושם יישלחו התלמידים הבוגרים להשתלמות עליונה בהוראה ותלמיד [!]
המסמך בן י"א סעיפים והוא כולל תיקונים והגהות אף הם בכתב יד האמונת משה, והגהות בכתב אחר.
לפנינו הצצה נדירה על חלק מפעולותיו של מרן הרה"ק האמונת משה, לשים שאר ויד בארץ לחסידי אלכסנדר, ועל מאמציו לחונן חצר הקודש וליטע יתד בארץ ישראל, עוד לפני פרוץ השואה האיומה שכילתה את כל החסידות המפוארת והענקית, מלבד מתי מעט שרידים ופליטים.
הרה"ק רבי יהודה משה מאלכסנדר (תרנ"ג – תשל"ג. 1892 – 1973). ממשיך שושלת בית אלכסנדר. משקם חצר הקודש אחר העקדה. בצעירותו למד אצל הדיין רבי אברהם אליעזר רוטנברג מלאדז'. בגיל י"ג נסמך לרבנות. נשא את בת הרה"ק רבי בצלאל יאיר דנציגר בן הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר. תלמיד מובהק ביותר של דודיו הרה"ק הישמח ישראל ואחריו הרה"ק התפארת שמואל מאלכסנדר. עלה לארה"ק ולאחר השואה, התקבצו סביבו שרידי חסידי אלכסנדר ובכך חודשה תפארת בית אלכסנדר בארץ הקודש, ובימיו נרשמה תנופה, פריחה והתחדשות.
[2] דפים. 28×22 ס"מ. סימני קיפול. סימני תיוק מקורעים ללא פגיעה בטקסט. מצב טוב מאוד.
………………………………………..