אור לארבעה עשר, דרשות לפסח, מאת רבי יצחק יעקב ריינס. פיטרקוב, תרע"ג 1913. עותק מיוחס. מהדורה יחידה.
ספר אור לארבעה עשר, כולל מאמרים על עניין פסח, מאת רבי יצחק יעקב ריינס אב"ד לידא. דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, פיטרקוב, תרע"ג 1913. עם הקדשה בכתב יד, מאת רבי אברהם פסח הירמעס רבה של אטלנטה.
קח דף, 22 ס"מ. עם הקדשה בכתב יד מאת רבי אברהם פסח הירמעס רבה של אטלנטה, לגאון רבי אברהם שפירא, שנת תרפ"ב [1922].
הגאון רבי יעקב יצחק ריינס (ת"ר – תרע"ה. 1839 – 1915). מגדולי ליטא. למד בצעירותו בישיבת וואלאזין ושם פקע שמו כעילוי גדול למדן מעמיק ובקיא גדול. שימש ברבנות בקהילות שונות (שווינציאן, לידא, וכן בק"ק מנצ'סטר שבאנגליה. לשם נסע עקב הבטחה לממן את הדפסת ספרו הגדול – פירוש על כל השולחן ערוך. אך חזר בו מהר מאד לליטא עקב כך שראה שידיו כבולות והוא איננו יכול להשפיע לטובה ולפעול למען ביצור חומות הדת. החלטה שהביאה לירידת מפעלו הגדול על השולחן ערוך, לטמיון). על מנת למנוע מצעירים שהתעניינו בהשכלה כללית ובמדעים לעזוב את הישיבות וללמוד בגימנסיה ובאוניברסיטאות, ביקש הרב ריינס בשנת 1882 להוסיף לתוכנית הלימודים בישיבה את לימודי שפת המדינה ואת לימודי החול על טהרת הקודש. למרות התנגדות עזה מצד רבנים רבים, ולמרות התנכלויות, פתח הרב ריינס את ישיבת "תורה ומדע" בעיר שווינציאן, שהייתה הישיבה הראשונה שלמדו בה גם לימודי חול. לאחר מספר שנים נסגרה הישיבה, וכעבור מספר שנים כשהחל לכהן כרב קהילת לידא, פתח הרב ריינס מחדש את ישיבת "תורה ומדע" בשנת 1905. רבי יעקב יצחק היה ממייסדי תנועת המזרחי.
יש הרואים בדרשותיו של הרב ריינס נקודת מפנה בתולדות הדרשנות. ספרי הדרשות שלו הציעו סגנון חדש של דרשה בתוכן מעמיק, בשפה יפה וברגש פיוטי. את דרשותיו פתח ריינס בביאור הגיוני של מושג ידוע, הרלוונטי לנושא הדרוש שלו, ועל ידי ניתוח מקורי של המושג, ביאר את הרעיון המרכזי בדרשתו. רעיון זה, על פי רוב, נגע לתכונת האומה הישראלית וכוחות נפשה ולכוחו הנפלא של היהודי למסור את נפשו על שמירת התורה ומצוותיה. לחיזוק הרעיונות של הדרשן הוצגו פסוקים ומאמרי חז"ל עם ביאור הגיוני. עד מהרה החלו דרשנים נוספים לשאוב חומר לדרשותיהם מתוך 'ספרי ריינס' ולהשתמש בשפה מובנת ומלהיבה, בעלת תוכן עשיר ומוסר השכל.
כריכה מנותקת חלקית, מצב טוב.
………………………………………..