שטר נדיר של 100 דולר, שניתן מידיו הק' של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ביום, א' ג' אלול תשמ"ט, לבניית מקווה.
חלוקת הדולרים במשנתו של הרבי: כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו הרבי הריי"צ נהג לומר לעתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית לשליחות מצווה לתת את הדולר או חילופו לצדקה, בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי – מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום – ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?". בהתוועדות שערך בשבת פרשת נשא תשנ"א אמר הרבי: "וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה הקב"ה יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם – המשכת וגילוי בחינת יחידה שבנפש, שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות הצדקה (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ליחידות פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" – חלוקת דולרים לצדקה.
מצב טוב מאוד.