English

פריט 75:

כתב יד בחתימת רבי יצחק בלאזער וממוני בית וועד הכללי, מכתב אל הנדיב ל' ברגמן...

מחיר פתיחה: $600

הערכת מחיר:

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

Contact Us

כתב יד בחתימת רבי יצחק בלאזער וממוני בית וועד הכללי, מכתב אל הנדיב ל' ברגמן מלונדון בבקשה לסייע ביסוד מרפאת עיניים בירושלים. ירושלים, תרס"ה [1904].


"עתירתינו בדבר גדול ונחוץ מאד אשר כמעט חיי אחינו יושבי אה"ק תלוים בזה"; מכתב מנהלי בית הוועד הכללי בבקשה לסייע בהקמת בית חולים לעיניים ולהצלת הראייה של תושבי ירושלים. ירושלים, תרס"ה [1904].

[1] דף, נייר רשמי, 23X28 ס"מ. בחתימת [8] ראשי הכוללים המאוגדים בוועד הכללי ובחתימת מזכיר בית הוועד: רבי יצחק בלאזער, רבי אליהו זאב וואלפסאהן, רבי גדליה נחמן ברודער, אשר דוב זוסמאן, רבי אלימלך פרלמן, [3] חותמים נוספים ומזכיר בית הוועד רבי דוב בער אברמאוויץ.

רבי יצחק בלאזער, תלמיד ר' ישראל מסלאנט, רב בפטרבורג, יושב ראש בית הוועד הכללי.
רבי גדליה נחמן ב"ר משולם פלטיאל בראדער (1857-1940). נולד בוואסילוקובה (פלך ביאליסטוק) ועלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ה (1885). מחבר ספר "גן ירושלים" (ירושלים, תרנ"ט) ו"רוח הגן" (ירושלים, תרפ"ג). מראשי ממוני כולל הורודנא. איש סודם ואמונם של הרג"ש סלנט, האדר"ת ורבי חיים ברלין.
רבי אשר דוב זוסמן [די-ליאון], המכונה "ר' אשר מינסקר", נסמך להוראה על ידי גדולי ליטא, עלה לארץ ישראל ממינסק והיה מראשי ממוני כולל מינסק, מיקירי ירושלים, עסקן נאמן ונלהב. בנו הרב יוסף זוסמאנוביץ הי"ד אב"ד וילקומירר וחתנו של הגרמ"מ אפשטיין ראש ישיבת סלובודקה וחברון.
רבי אלימלך פערלמאן – רב מופלג בתורה ויראה חריף ובקי, שנשלח כשד"ר כולל אנשי עסטרייך וגליציה. אביו, רבי ישראל איסר פערלמאן, אב"ד ראזוודוב, היה מתלמידי ה"חוזה מלובלין". רבי אלימלך עלה לארץ ישראל בילדותו עם אימו לאחר פטירת אביו, והיה מחשובי העסקנים בירושלים, מחברי "וועד האחדות", מהמייסדים והמנהלים של כולל עסטרייך (לימים כולל גליציה) וממנהלי ה"וועד הכללי".

רקע: מגיפת הגרענת (הטראכומה) שפגעה קשות בתושבי ירושלים החל מסוף המאה ה-19 יצרה צורך דחוף במרפאת מומחי עיניים בעיר על מנת להציל את החולים מעיוורון. בבתי החולים "שערי צדק" ו"משגב לדך" לא היו רופאי עיניים והטיפול במחלות עיניים בוצע על ידי עוזרים וחובשים. רופא העיניים היהודי הראשון, ד"ר משה יהושע ארלנגר, עלה לארץ ישראל בשנת 1908, ועמד בראש בית החולים למחלות עיניים בשכונת מאה שערים שבירושלים החל משנת 1909. מידי יום טופלו במרפאתו בחינם חולים וסייע רבות להצלת עיניים של יהודי ירושלים. בשנת 1911 עזב ד"ר ארלנגר את הארץ, ובשנת 1912 שלח הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון" את ד"ר אברהם אלברט טיכו למלא את מקומו של ד"ר ארלנגר ולפתוח מרפאת עיניים בירושלים.
המכתב שלפנינו מציג את זעקתם של מנהיגי הישוב הישן בירושלים לסייע ביצירת מענה רפואי דחוף לתושבי ירושלים בשנים בהם מחלות העיניים פגעו קשות בתושבי העיר.

סימני קיפול, שחיקה ושיקום לאורך קוי הקיפול, מצב טוב.