'אני העני הצעיר זכיתי להיות מהשותים בצמא תורת רבי חיים הלוי' מכתב מיוחד על פעילות מרן גאון ישראל רבי ברוך בער ליבאוויץ ראש ישיבת בית יצחק בעל 'ברכת שמואל', למען נכד רבו ורשכבה"ג מרן הגר"ח הלוי מבריסק, שעלה לארץ ישראל. ווילנה, תרפ"ג.
מכתב נדיר מסוגו, בו באופן מיוחד מתייחס מרן גאון ישראל רבי ברוך בער בעצם כתב ידו, לגדולת מורו ורבו מרן רשכבה"ג רבי חיים מבריסק,
וממנה מתבהרת מעט פרשה מסעירה ועלומה לבית בריסק מהיעלמותו של אחד מחשובי הנכדים למרן רבי חיים מבריסק.
המכתב נשלח בי"ד טבת תרפ"ג אל הרבני התורני ר' זאב שחור, מחשובי אישי הציבור והמעש בירושלים בשנים ההן וממשפחת הנצי"ב מוואלאז'ין.
רבי ברוך דוב פותח בברכות לרוב למען הרמת קרן ישראל וביאת משיח צדקנו, ואחר עובר לעסוק בעניין הבחור המופלג רבי יוסף דובער, בנו של הגאון הגדול רבי ישראל גרשון סאלאווייציק בכור בניו של הגאון מרן רשכבה"ג רבי חיים הלוי מבריסק. הגאון רבי ישראל גרשון היה נשוי לנינתו של הרה"ק החידושי הרי"מ מגור ובנו הוא הגאון המפורסם רבי משה סאלאווייציק מציריך [אחי נשוא מכתב זה שלפנינו].
רקע היסטורי לפרשה המסתורית: בשנת תרפ"ג, עלה לארץ נכדו של מרן רשכבה"ג רבי חיים מבריסק, הוא הבחור המופלג יוסף דובער, שנקרא על שם הסב הגדול מרן הבית הלוי.
הבחור יוסף דובער היה צורבא מדרבנן חשוב ועתידו לפניו. אולם כל מה שקרה אחר שעזב את בריסק, אינו ידוע.
פנינו להרה"ג שמעון יוסף מלר, כותב תולדות בית בריסק והבקי במיוחד בכל רזיה של בריסק, והוא מפנה אותנו לנכתב בספרו 'הרב מבריסק' חלק א', [עמו' 243] את אשר שמע פעמים רבות ממורו ורבו הגאון הגדול רבי משולם דוד סאלאווייציק, שכל ימיו תיאר ברטט ובהתרגשות את הזכור לו מימי ינקותו והשנים שאחר כך, את שברון לבו של הגאון הדוד רבי ישראל גרשון, על היעלמותו של בנו. רבי ישראל גרשון שכר עגלה וסוסים וחיזר אחר בנו בכל כפרי הסביבה, הקרובים והרחוקים.
אחר תקופה, נפוצה שמועה שהנכרים רצחו את הבן המופלג שעדיו לגדולות, ואף היו שטענו שגופה שנפלטה מהנהר, היא גופת הנער, אולם כמובן שלא יכלו לאשר זאת, והדבר נותר כפצע מדמם וכואב כל השנים.
לפנינו תגלית מרעישה, שלא הייתה ידועה במשך כל השנים, על כך, שטרם מאורע זה, כבר הוצרך הבחור המופלג לעלות לארץ ישראל באורח בהול ודחוף, ועל כך כותב רבי ברוך בער בריגשא – עבור נכדו של מורי ורבי קדוש ישראל….חסיד ויקר בתומתו כש"ת מר יוסף דובער נרו יאיר…. כשת"ה ר' ישראל גרשון הלוי נרו יאיר…מכרח לנסוע לירושלים והנני יודע זאת.. לטובת נכד מו"ר אנא מכבודו הרמה לעשות חסד עם זרעא דמורי ורבי קדוש ישראל זי"ע, אשר בטח… בעולם האמת עבור כש"ת שיחי'. ואופן הטובה הוא שישיג משם א[יזה מכתב?] שמבקשים אותו לבא לירושלים וישלח לכבוד בן מו"ר הרב המאוה"ג הצדיק… גרשון נ"י הלוי סאלאוויציק, ויהי' בטוח כ"ת כי לא יוצרך הבחור… לתמיכת כ"ת כי הוא יתפרנס מבית הוריו יחי' גם מיגיע … ולא יבקש מכ"ת שום תמיכה רק זאת הטובה שיכתבו כתב טר… מהכא להתם… ...הוא מוכרח לעלות לירושלים מתלמיד הוא עלה לארץ הקודש וכאן נעלמו עקבותיו.
שנים רבות אחר כך, קרוב למאה שנים, היו הגאונים רבי דוד ורבי מאיר, בני מרן הגרי"ז, בעת עלותם זכר אותה פרשה קשה וכואבת, היו מתלעלעים בבכיה רבה ובהתרגשות, על כך שלא נודעו עקבות הנער המופלג, חביבו של אביו וזקנו הגדול, שהיה עתיד להאיר עולם בתורתו וביראתו.
המכתב פגום וחתוך לכל צידו הימני, ולפיכך הציטוטים שהובאו הינם חלקיים. כך גם הציטוט המובא בכותרת. ממרבית המכתב ששרד, ללא חלק ניכר מהחתימה שאף היא נפגעה, ניתן ללמוד על מאמציו הכבירים של מרן הגרב"ב מקמניץ למען רבו, את הערצתו העצומה הניכרת מבין השיתין, ועל אהבתו את בנו של הגר"ח, הוא הג"ר ישראל גרשון. וכמובן, פרטים נוספים מהפרשה והתעלומה.
המכתב כאמור משנת תרפ"ג, באותה עת ישיבת כנסת בית יצחק שכנה פאר בעיר ווילנא, וכך נכתב על גבי ניר המכתבים.
הגה"ק רבי ברוך בער ליבוביץ [תר"ל – ת"ש] מגדולי דורו, ממנחילי התורה ומעתיקי השמועה. נודע בעולם בקדושתו וצדקותו לצד גאונותו הכבירה. תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק אשר בו ובתורתו דבק כל ימיו. בצעירותו הקים בעיר קרמנצ'וג ישיבה ועמד בראשה. בשנת תרס"ד נתמנה לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" שהוקמה ע"י רבי צבי הירש רבינוביץ בנו של רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבה של קובנה. השאיר אחריו ברכה בספריו ברכת שמואל על הש"ס והמה נכסי צאן ברזל בכל מרחבי העולם התורני.
[1] ניר מכתבים רשמי של הגרב"ב. קרוע לכל צדו הימני ובהתאמה מעבר לדף – בצדו השמאלי. המשמעות מובנת היטב אולם חסרות תיבות רבות וחצאי שורות. שוקם בניר משלים. כתמים וקרעים. סימני קיפול. החלק הנותר במצב טוב, אולם באופן כללי מצב בינוני.
………………………………………..