פריט 134:
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: על העמלה בלבד
Add to Favorites
מכתב מאת הגה"ק רבי זאב וואלף ציטראן ראב"ד דאראג. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. דאראג, 1915 -תרע"ה.
מכתב מאת ראב"ד דאראג הגה"ק רבי זאב וואלף ציטראן חתנו ממשיכו של הרה"ק הנורא האמרי שפר מדאראג, אל רבה של באזל, הרב ד"ר אשר מיכאל (ארתור) כהן, בבקשה שיעביר מכתב נלווה ללונדון. דאראג, 04.08.1915 [כ"ד באב תרע"ה].
[1] דף, נייר רשמי, גרמנית. המכתב כולו בכתב ידו וחתימתו של הרב הקדוש רבי זאב וואלף ציטרון ראב"ד דארג. במכתב מודה הרב ציטרון לרב כהן על כך ששמר על קשר עם ילדי משפחת ציטרון שבמדינות אחרות. לאחר שלא שמע ממנו מספר חודשים, שב הרב ציטרון ומבקש מהרב כהן לשלוח מכתב לכתובתו של הרב שוורץ בלונדון, ומברכו על כך.
הגאון הקדוש רבי זאב וואלף ציטרון ראב"ד דאראג [תרי"ז – תרפ"ז], חתנו ממשיך דרכו של מרן הרה"ק האמרי שפר. תלמיד הצדיקים הקדושים מרן המראה יחזקאל מדעעש ורבי אברהם יצחק וויינברגר מקליינוורדיין. נשא לאשה את בתו של הגה"ק רבי שמואל פרענקיל מדאראג, בעל "אמרי שפר". מילא מקום חותנו כאב"ד דאראג, וייסד שם ישיבה לתלמידים מקרוב ומרחוק. נודע כבקי בש"ס ובפוסקים, דרשן ונואם מפורסם. מחבר הספר "אגדות מהרז"צ". כתביו הרבים בהלכה ובאגדה אבדו בשואה.
הרב ד"ר אשר מיכאל ארתור כהן (תרכ"ב-תרפ"ו, 1862-1926) – תלמיד רבי עזריאל הילדסהיימר. ממנהיגי יהדות שוויץ, רבה הראשון של הקהילה היהודית בבאזל, ממייסדי תנועת "אגודת ישראל". ביוזמתו התקיים הקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1897, לאחר שעלו התנגדויות ליוזמתו של הרצל לקיים את הקונגרס במינכן. היה חותנו של רבי נפתלי קרליבך.
רקע: בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בתקופה בה נכתב המכתב שלפנינו, לחמה הונגריה לצד הקיסרות הגרמנית ושאר "מעצמות המרכז", כחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. מנגד הייתה הממלכה הבריטית המאוחדת חלק ממדינות ההסכמה, ואילו שווייץ שמרה על מדיניות "נייטרלית" ונמנעה מלהשתתף במלחמה. בהעדר יכולת לשלוח מכתב ישיר בין הונגריה לאנגליה, הסתייע הרב ציטרון ברבה של באזל, שישלח עבורו מכתב ללונדון.
סימני קיפול, בלאי קל בהיקף הדף, כתמי זמן קלים, מצב טוב.
מידות: 29 CM
שתף את הלוט: