פריט 130:

מכתב מאת רבי דוד צבי אריה שניאורסון, אל רבי יוסף חיים זוננפלד, בבקשה להתפלל על...

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

מכתב מאת רבי דוד צבי אריה שניאורסון, אל רבי יוסף חיים זוננפלד, בבקשה להתפלל על רבה של אלכסנדריה, רבי אברהם אביכזיר. אלכסנדריה, י"א שבט תרפ"ג [1923].

"אבקש שכ"ק שי' יתפלל עבורו שד' ירפאהו רפואה שלימה מהרה ושלא יהי' צורך לעשות לו ניתוח"; מכתבו של רבי דוד צבי אריה שניאורסון, בבקשה מרבו, רבי יוסף חיים זוננפלד, מרא דארעא דישראל, שיתפלל עבור רבי אברהם אביכזיר, שיעורר את התפילה עבורו בישיבות, בתלמודי התורה ובמקומות הקדושים. אלכסנדריה, תרפ"ג [1923].

[1] דף, נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של רבי דוד צבי אריה שניאורסון, החותם כחסיד לרבו "דוד צבי ארי' בן חנה".

במכתב מוזכרת עזרתו הרבה של רבי אברהם אביכזיר לעניי ארץ ישראל ולפליטים שגורשו על ידי השלטון העות'מני מארץ ישראל לאלכסנדריה. במכתב מפורט מצבו הרפואי של הרב אביכזיר וחולשתו הרבה, והכותב הוסיף וביקש מרבי יוסף חיים זוננפלד ש"יואיל בטובו לכתוב לי שהתפלל ושציוה להתפלל עליו ומברך את החולה ושאגיד לחולה משמו שיהי' לבו בטוח שד' ירפאהו, למען אוכל להראות… לחולה שבזה ודאי יתחזק".

מרא דארעא דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט – תרצ"ב, 1848-1932). רבה של העדה החרדית ואגודת ישראל בירושלים. מגדולי הדור הקודם. תלמיד מרן הכתב סופר מפרעשבורג ורבי אברהם שאג. עלה לירושלים ונעשה מקורבו הגדול של רבי יהושע לייב דיסקין. לימים מילא את מקומו והנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל, וכיהן כנשיא בית היתומים דיסקין, ראש כולל "שומרי החומות" והגבאי ראשי של "החברה קדישא הכללי" בירושלים.

רבי דוד צבי אריה ב"ר שניאור זלמן שניאורסון, "הרצד"א" (תר"ל – תש"ח, 1870-1948) – דור חמישי לאדמו"ר הזקן, עורך דין תלמודי שסייע בגאולת בתים בירושלים וברכישת אדמות רבות בארץ ישראל. בשל אזרחותו האיטלקית הוא גורש על ידי העות'מנים למצרים. בשנת תרפ"ט הוא קיבל את פניו של האדמור הריי"צ כשהגיע לאלכסנדריה, בדרכו לביקור בארץ ישראל.

רבי אברהם אביכזיר (תרכ"ו- תש"ה, 1866-1944) – נולד באלג'יריה, התייתם בילדותו ובשנת תרל"ב (1871) עלה לארץ ישראל עם אימו האלמנה, אשר מסרה את נפשה כדי לגדל את בנה לתלמוד תורה. תלמיד רבי אלעזר בן טובו, רב עדת המערבים בירושלים. בשנת תרנ"ב (1892) יצא כשד"ר עדת המוגרבים לצפון אפריקה והתבקש על ידי קהילת אלכסנדריה להשאר להפיץ שם תורה. הוא הכשיר את צוות המלמדים בתלמוד תורה והדפיס ספרי לימוד, כיהן כסופר ומזכיר ברבנות אלכסנדריה וכממלא מקום אב בית הדין בעיר. הרב רתם את עשירי אלכסנדריה לתמיכה בעניי העיר ובעניי ארץ ישראל, וסייע בקליטת היהודים הפליטים שגורשו מארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ח (1928) חזר לירושלים ומונה רב העדה המערבית בירושלים, ומשנת תרצ"ו (1936) כיהן כחבר מועצת הרבנות הראשית.

סימני קיפול, חורי תיוק, מצב טוב מאוד.

שתף את הלוט: