פריט 68:

כתב-יד, קונטרס דרשות לימים נוראים בכתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי אלעזר לעוו בעל...

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

כתב-יד, קונטרס דרשות לימים נוראים בכתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי אלעזר לעוו בעל "שמן רקח" – חלק מהדרשות נדפסו בספרו "סמא דחיי", אך רובו לא נדפס מעולם – בקונטרס מופיעים דברי שבח נדירים במעלת אשתו הרבנית הצדקנית – פילץ, תקנ"ג

לפנינו קונטרס של 25 עמודים בכתב יד קדשו של הגה"ק רבי אלעזר לעו אב"ד פילץ וטרישט, בעל ה"שמן רקח". בקונטרס כתובים דרשות שנשא המחבר בימים נוראים תקנ"ג (כפי הנראה), בימי ראש השנה, שבת שובה, יום כפור, סוכות ושמיני עצרת. על הזמן המשוער של כתיבת הדברים אנו למדים ממה שכתב המחבר בסוף הדרשה ליום הכפורים: "וכאשר ראינו בעינינו כמה לבבות נעקרו ונשברו בקהלה זו בשנה זאת… גם בי יצאת יד ה' ופגע בי מדת הדין ונלקח מאתי מחמד עיני אשתי היקרה הצדקת תנצב"ה, שהיתה עטרת לבעלה, ואין אדם יודע ממד[ו]ת טובות וצניעות שהי' בה יותר ממני" (קטע זה לא נדפס מעולם, כמו רוב הקונטרס שלפנינו). על אשתו הראשונה הרבנית יוטל מספרים כותבי תולדותיו שנפטרה בשנת תקנ"ב (זכרון אלעזר, מישקולץ תרצ"ו, עמ' יג).

חלק מהדרשות בקונטרס שלפנינו הביאם המחבר לדפוס בספרו "סמא דחיי" (ווארשא תקנ"ו), ובתוספת מרובה על מה שלפנינו. אך רוב הדרשות שבקונטרס, כפי הנראה, לא נדפסו מעולם. בקונטרס ישנם סימני מחיקה על קטעים שלמים, וכן הערות לרוחב שולי הגליון.

הגאון הקדוש רבי אלעזר לעוו (תקי"ח-תקצ"ז) מגאוני דורו המפורסמים. כיהן כאב"ד בקהילות חשובות בגלילות מורביה, בוהמיה והונגריה. בשנים תקל"ח-תקנ"ח כיהן ברבנות העיר פילץ הסמוכה לקרקוב. היה אביו של הגאון המפורסם רבי בנימין וואלף לעוו, בעל "שערי תורה". רבי אלעזר היה מחבר פורה, וחיבר 13 חיבורים גדולים שהוציאו לו שם עולם. על גודל התמדתו וקדושתו מסופר, שבמוצאי יום כיפור לא היה טועם מאומה, וכל הלילה התמיד בתלמודו, ובאותו לילה של מוצאי יום כיפור, היה זוכה לגילוי אליהו (זכרון אלעזר). כותבי תולדותיו מספרים נפלאות על כח תפילתו שפעלה ישועות. לפני פטירתו מן העולם, ציוה ואמר שיוכלו להתפלל על קברו כבר לאחר שלושים יום מפטירתו. בשנת תקצ"ג ניזוק מפגיעת ברק שפגע בכח ראייתו, ומאז התעוור. מאז ועד לפטירתו ישב ולמד בעל פה, ובשנותיו אלו ראו את זכרונו האדיר איך כל התורה סדורה בפיו כנתינתה מסיני. דבר זה אף מוזכר בהספדו של בעל ה"חתם סופר", שכתב עליו: "היה סגי נהור כמה שנים, וטעמו לא נמר וריחו לא פג מבקיאותו הנפלא וחריפותו". ה"חתם סופר" מביא מספריו בכמה מקומות ומפלפל בהם, על אף שהיה מבני דורו. על ספרו "שערי חכמה – שב שמעתתא" התפעל רבי מרדכי בנט ואמר עליו: "הספר הזה לא חברו ילוד אשה, אלא מלאך ה' צב-אות, כי לא נראה כבושם הזה בעולם". בהדפסת ספריו ראה את עיקר תפקידו בעולם, אך מעולם לא לקח עול חובות כדי להדפיסם – "לא הרשה לעצמו להדפיס בפעם אחת הרבה, כי ירא לנפשו שלא יוכל לשלם ההוצאות, כי מלאכת הדפוס היתה ביוקר. על כן הדפיס בכל פעם מקצת מחידושיו עד אשר שילם ההוצאות, ואת הריווח הקדיש תמיד להדפסת יתר חידושיו, כי זו היתה כל מגמתו להגדיל תורה ולהאדירה" (בית אשר אהל שרה, עמ' קג, בתחילת ספר מנוחת אשר, מהדורת ברוקלין, תשכ"ג). בצוואתו כתב שיחקקו על מצבתו את שמות כל ספריו.

[14] דף (25 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים בשולי הדפים עם פגיעה בטקסט. קרע גדול בדף הראשון.

שתף את הלוט: