פריט 69:

נדיר ביותר – כתב-יד, קונטרס שמונה עמודים מאת הגאון הקדוש רבי ברוך כהנא-רפפורט אב"ד ור"מ...

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

נדיר ביותר – כתב-יד, קונטרס שמונה עמודים מאת הגאון הקדוש רבי ברוך כהנא-רפפורט אב"ד ור"מ פיורדא, מגדולי מרביצי התורה בדורו – פיורדא, אדר תק"ד

תשובה הלכתית אודות כשרות ספר תורה שהאות "ו' קטיעא" במילים "בריתי שלום" שבפרשת פנחס נכתבה בשלימותה מבלי לקצרה כמקובל – פולמוס שהסעיר בימים ההם את רבני וקהילות איטליה – התשובה לא נדפסה מעולם

התשובה ממוענת אל רבני ונציה. נכתבה כתגובה והסכמה לקונטרס מודפס ששלחו לו רבני ונציה בשנת תק"ד, אודות שאלה שהתעוררה על כשרותו של ספר תורה ברוויגו שבאיטליה.

בתחילת התשובה שלפנינו נכתב, בכתיבה שונה [אך נראה שנכתב בשנות הת"ק], כמעין כותרת: "התשובה הזאת כמדומה מן הגאון מו"ה בריכ [ברוך] כהנא ראפאפורט זצ"ל אב"ד מפיורדא". תחת הכותרת מתחילה גוף התשובה בכתיבה נאה וקריאה. התשובה לא חתומה בסופה.

הרקע למכתב. בשנת תק"א, בשבת פרשת פנחס, ברוויגו שבאיטליה הוציא הבעל קורא את ספר התורה מהארון קודש כדי לבודקו קודם הקריאה, אך בבדיקה נוכחו לראות שהאות וי"ו בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" איננה קטועה כמקובל ברוב הקהילות – וכנאמר במסכת קידושין (סו:) – אלא היא בשלימותה. שניים מחכמי העיר פסקו להחזירו את ספר התורה אל ארון הקודש ולהוציא ספר אחר במקומו, אך חלק מהרבנים חלקו על הפסק והפנו את השאלה לרבני ונציה, אך רוב רבני ונציה הכשירו את הספר, כל אחד מנימוקיו. אך עד מהרה המחלוקת התפשטה לקהילות נוספות באיטליה, ומשם עברה והתפשטה למדינות נוספות, לארץ ישראל, לתורכיה, לאמשטרדם שבהולנד ולפרנקפורט. חלק מהשאלה הייתה האם יש להגיה ולתקן את אותם ספרי תורה בהם נכתבה האות ו' כרגיל, האם יש לקצרה ולמחוק את חלקה התחתון. דבר נוסף עמד במוקד הפולמוס: מהאות ו' הקטועה לומדת הגמרא בקידושין כמה הלכות לגבי עבודות במקדש שנעשו ע"י כהן בעל מום, ואם נכשיר את הו' מה הדין לגבי אותם ההלכות שבגמרא קידושין, האם גם הם דחויים להלכה.

כאמור רוב רבני ונציה הכשירו לכתחילה את הספר תורה והכריעו שאין לשלוח יד ולהגיה ולתקן את האות ו'. בשנת תק"ד חכמי ונציה הדפיסו את פסקם בקונטרס מיוחד ושלחוהו לגדולי הרבנים ממדינות אחרות כדי לקבל את חוות דעתם על כך. רוב הרבנים שהשיבו לרבני ונציה הכריעו להכשיר את הספר. כמו כן רובם הכריעו שאין לשלוח יד להגיה ולתקן. אך רוב האריכות שבדברי הרבנים המשיבים הם פלפולים ארוכים לגבי אותם הלכות הנלמדות מה"ו' קטיעא" במסכת קידושין. הדים מאותה פרשיה השתמרו בספרי השו"ת החשובים מהתקופה ההיא. ראה: בתי כהונה, ג, סימנים כ-כא; דבר משה (אמארילייו), ג, יו"ד, סימן ח; זרע אמת, חידושי תענית, דף מד/2; פחד יצחק (לאמפורנטי), ערך ספר תורה, דף קמה/2 ואילך. (על הפרשה, ראה בהרחבה: מאיר בניהו, איגרות רבי משה חיים מורפורגו בעניינות ספרים, ירושלים תשי"ט, עמ' 224; הרב שמחה חסידה, מוריה, גל' שלט, עמ' כט ואילך).

בין הרבנים שאליהם נשלח הקונטרס היה הגאון הקדוש רבי ברוך כהנא רפפורט אב"ד ור"מ פיורדא. בתשובה שלפנינו מכריע רבי ברוך כהנא-רפפורט כדעת רוב רבני ונציה שהספר תורה כשר ואין שום צורך להגיהו ולתקנו. אך עם זאת הוא מסייג את דבריו וכותב בסוף תשובתו הארוכה: "לכתחילה כל סופר יחוש לעצמו לחקור אחר המנהג, כי בדור זה הוא הנכון דמנהג עוקר הלכה, ומה גם לילך אחר רוב ס"ת שבמק'[ם] או במדינה… זאת. והנה האמת לא אכחיד אשר פה קהילתינו יצ"ו כמעט רוב'[ם] ככולם בוי"ו כרותה".

בסוף התשובה הוא מספר, כמעין "מעשה רב", על ספר תורה הנמצא ברשותו מהתקופה הקצרה בה כיהן ברבנות ווילנא: "ומה גם אשר אתי עמי במחיצתי ס"ת א' ממדינת פולין עיר ואם בישראל ק"ק ווילנ'[א] אשר שם היתה… כמה שני'[ם] על כסא הוראה, ונכתב ע"י סופר מובהק אדם גדול, ונמצא שם בוי"ו כרותה. אמנם נהרא נהרא ופשטי', ועכ"פ שלא להגיה".

הגאון הקדוש רבי ברוך כהנא-רפפורט אב"ד ור"מ פיורדא (תכ"ח-ניסן תק"ו) היה מחשובי הרבנים ומגדולי מרביצי התורה שבדורו. היה חתנו של בעל ה"תפארת למשה" (בן בתו של הגה"ק הר"ר העשיל מקראקא). כבר בגיל 18 החל ברבנות בקהילות שונות. בשנת תס"ח הוכתר לרבה של מינסק, ובשנים תס"ט-ת"ע כיהן ברבנות בווילנא. בראשית שנת תע"א הגיע לפיורדא, בה כיהן ברבנות עשרות שנים עד לפטירתו בתק"ו. מצודת רבנותו הייתה פרוסה אף בהורדנא שבליטא, ובחלק מהסכמותיו הוא חותם: "חונה בק"ק פירדא ומצודתו פרוסה בק"ק הוראדני והגליל". בפיורדא עמד בראשות הישיבה המפורסמת ובה הרביץ תורה עד סוף ימיו והעמיד בה תלמידים הרבה, בהם כמה מגדולי אותו הדור. כותבי קורות הקהלות כותבים עליו: "כל חכמי ארץ ישראל ואיטאליא ופולוניא היו מריצין לו אגרותיהן" (ראה: הישיבה הרמה בפיורדא, א, עמ' 403, הע' 87). רבי ישעיה באסאן, רבו של הרמח"ל כותב עליו: "הרב הדומה למלאך ה' צבאות". הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ בהספדו אמר עליו: "הגאון החסיד שבכהונה מו"ה ברוך זצ"ל רב דק"ק פירדא אשר כל ימיו עסק בתעניות וסגופים נודעים, זקן ויושב בישיבה… הוא הגבר אשר הרביץ תורה בישראל בתלמידים למאות ולאלפים והיה ישר בלימודו" (יערות דבש, א, דרושים יב-יג). בפרשת הפולמוס הנודע נגד כתבי הרמח"ל והחרמות עליהם, היה רבי ברוך מגדולי הלוחמים ברמח"ל, והיו חילופי מכתבים על כך בינו לבין רבי ישעיה באסאן רבו של הרמח"ל.

רבי ברוך לא הדפיס כלום בחייו. מעט מתשובותיו נדפסו בספרי השו"ת שהתחברו בתקופתו. מכל תשובותיו ואגרותיו שכתב לא שרד מאומה עד לימינו, אם כי תלמידים רבים כתבו חידושים בשמו, ואף החיד"א הביא חידושים ופסקים בשמו מתוך חיבת הקודש. מחידושיו הובאו בספרי גדולי הדורות כה"קרבן נתנאל", ה"פרי מגדים", רבי צדוק הכהן מלובלין ועוד (מקורות: הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, א, עמ' 387 ואילך).

כאמור לעיל, התשובה שלפנינו לא חתומה, וגם אין בסופה דברי סיום. אין לדעת בוודאות גמורה אם לפנינו אכן כתי"ק, או שהתשובה נכתבה ע"י סופר, מחמת שלא ידוע על כתב-ידו להשוואה. יתכן ובסופו של דבר התשובה לא נשלחה ליעדה. כמו"כ בכל התשובות המודפסות בעניין, שכאמור היו מעורבים בו כמה מגדולי הדור, אף אחד מהם לא מציין את התשובה שלפנינו.

כאן המקום לציין שלחלק גדול מביטוייו ומשפטיו בעמוד הראשון בקונטרס שלפנינו נמצאים משפטים מקבילים, מילה במילה, בשניים ממכתביו שנדפסו. ראה: הישיבה הרמה א עמ' 423, 427-429. כנראה היו לו משפטי פתיחה בהם הרבה להשתמש (ראה חומר מצורף).

[4] דף (8 עמודים כתובים). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט.

שתף את הלוט: