פריט 146:

התלמוד ומדעי התבל, מבוא התלמוד עפ"י נתיבות החכמה, עם נתיבות התלמוד, א-ב, מאת רבי יקותיאל...

עמלת בית המכירות: 23%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

התלמוד ומדעי התבל, מבוא התלמוד עפ"י נתיבות החכמה, עם נתיבות התלמוד, א-ב, מאת רבי יקותיאל קאמלהאר. לבוב, תרפ"ח 1928. מהדורה יחידה.

ספר התלמוד ומדעי התבל, יצא לאור עם ספר נתיבות התלמוד, א, מסכת ברכות בבלי, וב. מסכת ברכות ירושלמי. דפוס Br. Ebner, לבוב, תרפ"ח 1928.

VII, [3], קכו; [1], לט, [1]; כח עמו'. שער כללי ושער מיוחד לכל ספר וחלק, שער נוסף באנגלית לספר התלמוד ומדעי התבל. מעט הגהות בכתב יד בשולי גליונות.

רבי יקותיאל אריה קמלהאר (י"ח בטבת תרל"א – י"ט אלול תרצ"ז, 1871-1937) – רב, תלמיד חכם מופלג, איש אשכולות, איש חינוך, נואם מעולה וסופר מוכשר. נולד לאבי הרב החסיד גרשון קמלהאר שגדל בבית הרה"ק רבי צבי הירש מרימינוב זי"ע. רבי יקותיאל אריה גדל בצעירותו בעיר טארנאולמד שם תורה ב"בית המדרש הישן" ובקלויז של צאנז. בשנת תר"נ (1890) התחתן ועבר להתגורר בעיר קארטשין שם הורה תורה לתלמידים. בהוראת הרה"ק רבי יהושע מדזיקוב יסד ישיבה בעיר ריישא ולימד בה. בשנים תרנ"ז-תרע"ד (1897-1914) היה ראש ישיבת "אור תורה" בסטאניסלאב, העמיד תלמידים רבים ונשא דרשה שבועית לציבור. הוא היה מעורכי "קול מחזיקי הדת" ופרסם מאמרים רבים שם ובעיתונים חרדים נוספים. הוא כתב ספרים להורות את דרכי הלימוד לתלמידים, ותכנן הקמת חברה לתמיכה בלומדי התורה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה נדד והגיע לווינה, ונהג לדרוש שם מידי לילה בקלויז של בעלז לחיזוק הציבור בשמירת המצוות. בשנת תרפ"ז (1927) עבר לארה"ב ושימש שם כרב בית הכנסת של קהילת ריישא וארטשין, ובקהילה החסידית "קשר אחרים" בניו יורק. בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל, נפטר והובא למנוחות בהר הזיתים. ספר על תולדותיו, "הצופה לדורו", שנכתב מאת ר' יהושע מונדשיין, יצא לאור בירושלים תשמ"ז.

כריכה פשוטה ומעט בלויה, מעט כתמים, מצב טוב.

מידות: 30 CM

שתף את הלוט: