העתקת עשרות מכתבים של גדולי החסידות המפורסמים שבארץ הקודש – הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק זי"ע, בעל "פרי הארץ", והרה"ק רבי אברהם מקאליסק ותלמידיהם, שנכתבו בשנים תקל"ח-תקס"ט – בהם העתקה מדוייקת ונדירה של מכתבי הפולמוס החריפים של הרה"ק מקאליסק כנגד הרב בעל התניא – הנהגות והדרכות מאת גדולי החסידות – [צאנז, תרל"ו]
בהעתקה שלפנינו נעתקו 45 מכתבים, רובם מאת גדולי החסידות שעלו לארץ הקודש, בעליה החסידית המפורסמת בשנת תקל"ז. האגרות שלפנינו נשלחו אל צאן מרעיתם בחו"ל – גדולי תלמידיהם וידידיהם שבמדינת רייסין. חלק מתוכן המכתבים שלפנינו הם דברים עמוקים ומופשטים ביותר, ביסודות עבודת ה' על פי דרך החסידות, ובחלקם תיעוד היסטורי אותנטי של קשיי ההתאקלמות בארץ הקודש של בני החברייא קדישא.
רוב האגרות שלפנינו נדפסו בספרים ובמאספים שונים. לראשונה נדפסו כמה מאגרות אלו בספר "אגרת הקודש" (מעזירוב, תקנ"ד), ובסוף הספר "פרי הארץ" (קאפוסט, תקע"ד). מלבד זאת קיימים כתבי-יד רבים של העתקת האגרות מארץ הקודש. כל נוסחאות הדפוס וכתבי היד שונים אלו מאלו, כשבכל אחד מהם אגרות שונות וכן שינויי נוסח. גם
בכתב היד שלפנינו ישנן נוסחאות יחידאיות שאינן מופיעות בכל המקורות האחרים.
הייחודיות של כתב היד שלפנינו שהועתקו בו גם מכתבי הפולמוס החריפים ביותר, חסרי התקדים, שכתב הרה"ק רבי אברהם מקאליסק כנגד ידידו לשעבר הגה"ק הרב בעל התניא זי"ע, בשנים תקנ"ז-תקס"ו.
רובם הגדול של המעתיקים שהעתיקו את אגרות הצדיקים מארץ הקודש נזהרו לא להעתיק את אגרות הפולמוס החריפים של הרה"ק מקאליסק, והן נעתקו רק על ידי שניים-שלשה מעתיקים בלבד, והן נדפסו רק בקבצים אקדמיים בודדים ("קרית ספר" ו"תרביץ"), וכן בספרו הידוע של רד"צ הילמן – "אגרות בעל התניא ובני דורו" (ירושלים תשי"ג). אך בספרי חסידים לא נדפסו מעולם. אך בהעתקה שלפנינו נעתקו מכתבי הפולמוס החריפים הנ"ל. בכמה מהם נראה שההעתקה שלפנינו יותר מדוייקת מהנוסח הנדפס המשובש. לדוגמא, במכתב שכתב הרה"ק מקאליסק אל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כנגד מחותנו בעל התניא, הנוסח שלפנינו (נד/2-נה/2) הוא שלם והרבה יותר מובן וקריא מהנוסח המשובש שנדפס עד היום למקוטעין.
ההעתקה שלפנינו נעשתה מכתב-יד קדום שהועתק בטבריה על ידי בני חוגו של הרה"ק מקאליסק. לאור זאת מובנת הצנזורה וההשמטות הגסות שנעשו בו, שלא נעתקו בו אף מכתב ממכתבי השבחים המופלאים שכתבו הרה"ק רמ"מ מוויטבסק, וכן הרה"ק מקאליסק אודות בעל התניא עד לשנת תקנ"ז. כמו"כ הושמטו בגסות מצוואתו של הרמ"מ מוויטבסק (מא/1) כל דבריו המלהיבים שכתב בצוואתו הידועה על ההתקשרות אל הרב בעל התניא בכל עוז ותעצומות.
בדפים האחרונים הועתקו ה"צעטיל קטן" של הרה"ק רבי אלימלך מליעזנסק; הנהגות להס"ק רבי מרדכי מלכוביץ, והנהגות לבעל ה"בני יששכר" ועוד.
כתב היד שלפנינו הועתק ע"פ כתב-יד קדום שהיה בידי הגאון החסיד רבי ברוך דוד כהנא, מחבר הספרים הנודעים "חיבת הארץ" ו"ברכת הארץ".
בעמוד הראשון שלפנינו (כג/1) נכתב: "הנה בא לכאן מארץ הקדושה ידיד ד' וידיד נפשי הרבני המופלג החסיד מו"ה ברוך דוד הכהן בן הידיד ר' לוי יצחק מווישניצא, שאר זוגתי, והי' בידו הכתבים הקדושים הללו מהצדיקים המפורסמים אשר לפנינו זללה"ה, אשר בדבריהם הקדושים מבהיקים ומלהיבים לבבות לאבינו שבשמים. ע"כ העתקתי אותם שיהי' לזכר דור דור".
הגאון החסיד רבי ברוך דוד כהנא (תר"י ? – תרפ"ה), היה מחשובי החסידים של הגה"ק ה"דברי חיים" מצאנז ובנו הגה"ק ה"דברי יחזקאל" משינאווא. בשנת תר"ל עלה לארץ הקודש על פי הוראת רבו הקדוש מצאנז, והתיישב בצפת. שם היה מבוני ומייסדי ה"קלויז" המפורסם של צאנז בצפת הנודע בקדושתו וסגוליותו, והיה מהפקידים והאמרכלים של "כולל גליציה" בארה"ק. בשנת תרל"ו נסע לחו"ל לבקר את רבו ה"דברי חיים", אך באמצע נסיעתו נודע לו על הסתלקות רבו. בצאנז התעכב כשנה, ובשנה זו התקשר בכל נפשו אל הגה"ק משינאווא. כפי הנראה כתב היד שלפנינו הועתק בשנה זו (לאחר מכן לא ידוע שביקר פעם נוספת בחו"ל).
כג-נח, ס-סא, [5] דף (32 דפים כתובים משני צידיהם). 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמי רטיבות ועובש גדולים. בלאי רב. בחלק מהדפים השורות הכתובות בשוליים מטושטשים מעט. נקבי עש. קרעים בשוליים.