אש שחורה על גבי אש לבנה – מסכת נזיר שהגה בה מרן הגאון הקדוש רבינו ישראל הופשטיין, המגיד מקוזניץ, עם הגהות ותיקונים בכתב יד קדשו – סגולה לשיפור הראייה – "די אותיות לייכטען"
מסכת נזיר, דיהרנפורט תקס"ג.
בדף יב עמ' ב, על יד תוספות דיבור המתחיל "הפילה", ישנה הגהה בת תשע תיבות בכתב יד קדשו של מרן הגה"ק המגיד מקוזניץ.
הגהה זו נדפסה לראשונה (בנוסח משובש מעט) בסוף ספר "שארית ישראל" (לובלין תרנ"ה), בעמ' 136. באותו עמוד מספר המדפיס על מקור ההגהה: "אחר שנדפס מעט מהרבה פילפולי דאורייתא על הש"ס מהרה"מ זצוקללה"ה בספריו בית ישראל,
עוד נמצא בש"ס שלו איזה הגהות בכתב יד קדשו". אחת ההגהות הבודדות הנדפסות שם היא ההגהה שלפנינו.
בנוסף להגהה זו ישנם עוד שבעה תיקוני טעויות דפוס שתיקן המגיד בעצם כתב יד קדשו בדיבורי רש"י ותוספות [ואלו הם: ה/1; נג/2; נו/1 (שני תיקונים); סב/2; סד/2; סה/1].
מעשה מופלא אודות סגולת כתב יד קדשו של מרן הגה"ק מקוזניץ זי"ע מסופר אודות הרה"ק כ"ק אדמו"ר רבי איציקל מפשאוורסק-אנטוורפן: "איזה שנים קודם הסתלקותו [של הרה"ק מפשאוורסק] חלה על העינים עד שלא ראה בהם רק אותיות גדולות מאד, ואז הובא לפניו אגרת כתב יד קודש מהרה"ק רבינו המגיד מקאזניץ זי"ע, והתחיל המביא לקרוא לפניו תוכן המכתב. ואמר לו הרה"ק: אינך יכול לקרוא, תנה לי המכתב ואקרא. ולקח המכתב והתחיל לקרוא בקול תוכן הדברים, ועמד שם אחד מנכדיו, ובראותו איך שהוא קורא את האגרת, נתרגש מאד והחל לצעוק: ראו נא זקיני [ש]אינו יכול לראות בעיניו והנה קורא במכתב אשר גם לבריאי הראיה קשה מאד לקרוא בו אף שורה אחת [מחמת הכתב הזעיר], והשיב הרה"ק ואמר:
האינך רואה, הלא האותיות מאירות [די אותיות לייכטען]" (ילקוט עבודת ישראל, מהדורת שפתי צדיקים, עמ' רנז; רועה אבן ישראל, אנטוורפן תשמ"ט, עמ' קפו).
הגאון הקדוש המקובל האלוקי מרן רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מגדולי וראשוני החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש מופלא, וכפועל ישועות בקרב הארץ. היה תלמיד מובהק לרבותיו מרן המגיד ממזריטש, הרה"ק הרבי רבי אלימלך מליז'נסק והרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, ואף, להבדיל, משפחות אצולה פולניים נהנו ממנו עצה ותושיה. נחשב לגדול מנהיגי החסידות בפולין. מתלמידיו הידועים היה הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר מגור, בעל "חידושי הרי"מ", שגדל בביתו. הגה"ק מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, בעיון הלכה, חידושים על מסכתות הש"ס, דרוש חסידות וקבלה. הגה"ק מקוזניץ נודע כאחד מגדולי המקובלים בדורו ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל רבו המגיד ממזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג. חלק גדול מחיבוריו נעתקו מהגהותיו שכתב בשולי גליונות ספריו. ספרו המפורסם ביותר מכל ספריו הוא ספר "עבודת ישראל". על ספר זה התבטא הגה"ק משינאווא: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו הידועה לספר "עבודת ישראל" על עמקות חידושיו:
"לפי דעתי אין בדורינו מי שישיג חכמתו".
תלמידו הרה"ק רבי מרדכי דוד מדאמבראווא מספר בהסכמתו הארוכה ל"עבודת ישראל" על היות המגיד מרביץ תורה (קרוב לחמישים שנה) בנגלות התורה. בהסכמתו הוא מספר בין היתר על "חידושיו על שלחן ערוך חושן משפט, ושו"ת, וחידושי גפ"ת, בפרט על מסכת קידושין, אשר זכורני בימי חורפי כשלמדתי בישיבתו והוי זקוקי דנור נפקון וכו', ועין בעין ראינו כי אחת דיבר ושתים היה ברוח אתו לקלוע אל מרכז האמת לתקן קישוטין ולעשות יחודים בעולמות עליונים, כאשר באזנינו שמענו כמה פעמים, וביותר היה מגמתו לעקור הרים ולטחון ולתרץ דברי רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל". עוד מסופר עליו "דרכו היה תמיד לירד בעומק הלכה לאמתתו של תורה בעיון התלמידים בכל יום ויום תורה יבקשו מפיהו". וכן "למד בכל יום עם תלמידים שעורין תמידין בגפ"ת" (ילקוט עבודת ישראל, שפתי צדיקים, עמ' רכה). מעט מחידושיו על מסכתות הש"ס נדפסו בספריו "בית ישראל", שני חלקים (ווארשא תרל"ה-תרל"ו).
אצל המון העם עיקר פרסומו היה על מופתיו המופלאים וברכותיו שהתקיימו, ועל ראייתו הנבואית למרחוק. דבר שהביא אליו נסיכים ואצילים פולניים לבקש את ברכותיו.
סח דף. 36 ס"מ. מצב טוב. נקבי כריכה בשוליים הפנימיים. סימני עש, חלקם משוקמים. כריכת עור חדשה.