תשעה עמודים גדושים בכתב יד הגאון הק' מפאפא, רבי משה יוסף הופמאנן שעלה לירושלים והוכר בה כאחד מצדיקי הדור וזכה לגילוי אליהו. מקובל כסגולה לשמירה.
חידושי התורה שלפנינו לא נדפסו מעולם, והינם בעיקר על סוגיות במסכת גיטין, בשו"ת – כפי שכותב בראשו 'שו"ת'. במסכת שבת ועוד.
העמודים כתובים כולם בעצם כתב ידו והם מלאים מזן אל זן לכל אורך ורוחב העמודים, עשרות שורות צפופות ובסך הכל מאות שורות בכתב ידו. על דף אחד סימני כתם שעווה או חלב, יתכן ומהנר שנטף בעת שהגאון הקדוש מפאפא כתב את הדברים.
הגה"ק רבי משה יוסף האפמאנן 'דער פאפאר דיין' [תר"ג-תרפ"ח ], רבותיו אמרו כי הוא קדוש מרחם, והיה ניכר בקדושתו כל ימיו. קיבל סמיכה מרבו הגדול מהרי"א אסאד, כיהן כראש ישיבה בעירו סערדהאלי. החל משנת תרמ"ב ועד שנת תרס"ו הרביץ תורה כדיין ומורה צדק בקהילת פאפא המעטירה, ובשנת תרס"ו עלה לארץ הקודש, התגורר בירושלים והגה בתורה ובעבודה בבית המדרש בשכונת בתי אונגרין. כל היום כולו ישב עטור בתפילין וכתב מאות ואלפי דפים בחידושי תורה, כולם עמדו בעליית הגג בבית הכנסת, עד שנעלמו משם. שקידתו וצדקותו היו מופלאים. גאון בנגלה ובנסתר. ענוותן. זכה לגילוי אליהו הנביא. בעל מופת נשגב ומלומד בניסים.
פעם אחת שאל אחד מתלמידי הגה”ק רבי יהושע בוקסבוים אבדק”ק גאלאנטא: האם היה לרבו הגה”ק רבי משה יוסף הדיין מפאפא רוח הקודש, והשיב: מרוח הקודש , שהיה לו אין לי ידיעה, אבל שהיה לו גילוי אליהו הנביא מזה אני יודע, ובדידי הוי עובדא.
[5] דפים, שבהם כתובים [9] עמו'. גדלים משתנים. כתמי דיו ומחיקה. כתמי שמן ונרות. בלאי וקרעים קלים. מצב טוב – טוב מאוד.