שו"ת הרשב"א, ה, עם קונטרס רחמים לחיים מאת רבי חיים פלאג'י. ליוורנו, תקפ"ה [1825]. מהדורה ראשונה. העותק של רבי רפאל רב הקהילה האשכנזית בצפת ונכדו רבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת.
[6], פו דף, 30 ס"מ. שו"ת, סי' רצ"ג-רצט, הם מאת רבי חיים פלאג'י. עם רישום בעלות, ועם חתימות רבי רפאל זילברמאן ורבי אברהם ליב זילברמאן.
רבינו החבי"ף, רבי חיים פאלאג'י (תקמ"ח – תרכ"ח. 187 – 1868) מגדולי פוסקי ומקובלי יהדות המזרח בכל הדורות. נולד באיזמיר לאביו רבי יעקב. מצד אמו היה מצאצאי הראשון לציון רבי יוסף רפאל בן חיים חזן בעל ה"חקרי לב" ואף שימשו כנער צעיר ובבוא היום נסמך על ידו. בספרו 'צוואה מחיים' מעיד רבי חיים על שנותיו המוקדמות: "ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי מיום דעתי עד יום היותי בן עשרים שנה הייתי שוקד על לימודי ביום ובלילה בלי שום ביטול". רבי חיים למד תורה גם אצל רבי פנחס די שיגורה. בשנת תקצ"ז נתמנה רבי חיים לאב בית הדין הגדול באיזמיר ובשנת תרט"ו נתמנה לכהן פאר כ"חכם באשי" של יהודי טורקיה. רבי חיים השאיר אחריו ברכה בעשרות חיבורים בכל מקצועות התורה.
רבי רפאל זילברמן (תר"א-תרע"ח, 1841-1917) – רב עדת האשכנזים בצפת. נולד באומן, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תר"י (1850). תלמיד אביו רבי מרדכי, שהיה רבה של אומן מונה לרבה של צפת. למד גם בישיבות צפת, ונודע בחוכמתו ובגדלותו בתורה. משנת תר"כ (1860) כיהן כדיין העדה האשכנזית בצפת, ומשנת תרל"ב (1872) מילא מקום אביו כרבה של צפת.
רבי אברהם ליב ב"ר יצחק דב זילברמן (תרמ"ט-תש"ח, 1889-1947) – אב"ד צפת. התייתם בילדותו והתחנך אצל סבו, רבי רפאל. לאחר נישואיו הסתופף בחצר האדמו"ר משטפנשט. משנת תרס"ט (1909) כיהן כדיין בצפת, ומילא את מקום סבו כרבה הראשי של צפת, במשך שלשים שנה, החל משנת תרע"ח (1917). היה נשיא ועד המקומות הקדושים בגליל העליון וממנהיגי הישוב היהודי בצפת.
כריכת קרטון פשוטה, כתמים, קפלים בפינות דפים ראשונים ואחרונים, חורי עש, מצב בינוני-טוב.