פריט 202:

שיחה מהבית אברהם, בעצם כתי"ק בנו מוהרשד"י מסלונים

מחיר פתיחה: $400

הערכת מחיר: $800 - $1,200

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

עמלת בית המכירות: 25%

מע"מ: על העמלה בלבד

Add to Favorites

כתב יד קדשו של כ"ק אדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע וינברג מסלונים הי"ד – מה שכתב בבחרותו בהיותו בגיל שבע עשרה שיחת קודש של כבוד קדושת אביו ה"הבית אברהם" מסלונים בנר ד' דחנוכה תר"ץ – ברנוביץ

השמועס' הכתוב לפנינו נדפס לראשונה בחיי ה"בית אברהם" בקונטרס "שיחות קודש של כ"ק אדמו"ר הרה"צ מוהר"א שליט"א" שנדפס בשנת תרצ"א, בסטנסל, על ידי הרה"ח ר' שמעיה לוריא. בסוף הקונטרס נדפסו שמות השומעים הכותבים, שם נדפס: "כל מאמרי חנוכה תר"ץ… הב' המופלג, פרי הלולים, מ' שלומקע שיחי' באדמו"ר שליט"א". ונעתקו משם בשנית בספר "קובץ שיחות קודש" בעמ' שלב, תק. ראה חומר מצורף.

תוכן הדברים שלפנינו נדפס גם בספה"ק "בית אברהם" (ירושלים תשי"ח), ע"י תלמידו המובהק ה"נתיבות שלום", במאמרי חנוכה, עמ' מה.

בדף שלפנינו רשום השמועס' בצורת אמירתו המקורית, ביידיש, כ"לחם חם ביום הלקחו".

כקש"ת אדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע וינברג מסלונים, ה"יונגער רבי" (תרע"ג-תש"ד), בנו יחידו וממלא מקומו של מרן ה"בית אברהם". אביו ה"בית אברהם" נפטר באופן פתאומי, בגיל 49, בראש חודש אייר תרצ"ג, לאחר שובו מביקורו השני בארץ הקודש. בנו מהרשד"י היה אז בחור בן 20, ולא עלה בדעתו לשבת על כסא אביו. אך לאחר שקיבל מכתבים תקיפים ונחרצים מראשי חסידות סלונים בארץ ישראל, בהם הגה"צ רבי משה קליערס אב"ד טבריה, בעל "תורת הארץ", רבי מרדכי חיים סלונים (ר' מוט'ל) וה"ברכת אברהם", בהם הם פוקדים ומפצירים ברשד"י לקחת את הנהגת העדה לידיו, על אף גילו הצעיר, קיבל בהכנעה ובלית ברירה את פקודתם. ה"ברכת אברהם" (שהיה אז מראשי העדה בטבריה) נשלח אז לברנוביץ', כדי להסדיר את העברת האדמו"רות למהרשד"י הצעיר ולהשקיט את המעוררים על כך.

בי"ב סיון תרצ"ג הוכתר הרשד"י לאדמו"ר מסלונים. בט' תמוז תרצ"ג השתדך רשד"י עם הרבנית סימה, בתו של האדמו"ר מאלכסנדר רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, ה"עקדת יצחק", וחתונתם נערכה בו' אדר תרצ"ד. במשך שנתיים התגורר האדמו"ר רשד"י באלכסנדר, ולאחר מכן שב לברנוביץ', שם הנהיג את עדת חסידיו עד להירצחו בידי הנאצים (בו' חשון תש"ד במחנה קולדיצ'בו). סיפורים מופלאים ומרגשים מסופרים עליו על עבודתו את ה' במסירות נפש ובאש קודש, הן בתקופת הכיבוש של הקומניסטים, והן בהיותו מאוחר יותר בגיטו בברנוביץ ובמחנה העבודה. חסידיו המסורים שהצליחו להשיג עבורו סרטיפיקט, קבלו ממנו מכתב קצר בשנת תש"א, בה כתב להם: "אפשר טעיתי מה שנשארתי בפה, אבל מה אעשה כי טפלי תליי בי, וד"ל". לימים קובצו מכתביו ושרידי דברי תורתו בספר "זכרון קדוש", ע"י ידיד נפשו החברותא שלו כ"ק אדמו"ר ה"נתיבות שלום" מסלונים.

[1] דף (2 עמודים כתובים). 12 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול.

שתף את הלוט: