כתב-יד, חיבור שלם על כל מסכת חולין בכתב-יד קדשו של הגה"ק רבי אברהם שאג-צוובנר אב"ד קוברסדורף, בעל "אהל אברהם" ו"דרשות הרא"ש" – שטלסדורף-קוברסדורף, תר"ג-תרי"ג
לפנינו מאה עשרים ושתיים עמודים גדולים בכתב-יד קדשו של הגאון רבי אברהם שאג, חידושים על כל מסכת חולין.
בדף השער של החיבור נכתב: "חידושי תורה אשר חנן ד' את עבדו, התחלתי לכתוב בחורף שנת תר"ג לפ"ק אחרי הגעתי לימי בינה [בד' אייר תר"א מלאו ארבעים להגאון המחבר]: א'נוכי ב'תפוחים ר'פודני ה'נחמדים מ'פז [ראשי תיבות של שמו אברהם], תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אופנו. לא בכוחי ועוצם ידי, רק מחסד העליון וזכות אבותי הצדיקים השוכנים בקבר זכותם יגן עלי… לא ימוש ס' התורה הזה מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך… ".
בתחילת הספר נכרכו שלשה דפים בהם: "קונטרס אחרון למס' חולין שלמדתי והתחלתי בקיץ [?] תרי"ג לפ"ק". לאחריהם מתחילים החידושים מתחילת המסכת. בתחילתם נכתב: "חולין פ' ראשון, התחלתי ללמוד בחורף שנת תר"ג לפ"ק".
בדף ד/1 הוא כותב שזכה באחד מחידושיו לכוון לדעת אביו הגה"צ רבי יהודה לייב (אותו לא זכה להכיר כי התייתם ממנו גיל שלש): "ואחר שחדשתי זה מדעתי מצאתי אח"כ בכתיבת ידו של א"א מורי הרב המופלג החריף צדיק נשגב זצ"ל שכתב ג"כ כזה בימי חרפו ובחרותו… ושמחתי כעל כל הון, ויהי' שפתותי' דובבות בקבר ומנוחתו כבוד".
ברבים מהדפים נכתב בכותרתם: "שיל"ת" [=שויתי הויה לנגדי תמיד].
חידושיו של הגאון המחבר נכתבו במספר מהדורות. גם חידושיו על חולין נכתבו בכמה מהדורות. החידושים על הפרק הראשון של חולין נכתבו במהדורה נוספת (ראה קטלוג "תפארת" 48 פריט 122).
הגה"ק רבי אברהם שאג-צוובנר (תקס"א-תרל"ו) היה מבחירי וחשובי תלמידי ה"חתם סופר", ונסמך על ידו להוראה. על פי עדותו של הגאון רבי זלמן שפיצר חתן החת"ס: "היה – החת"ס – מגדלו ומחבבו עד מאד". לדבריו: "היה ממש ספר תורה, כי היה בקי בש"ס בבלי וירושלמי, וכל הפוסקים שגורים בפיו, והיה כמעט חד בדרא בתורה". חתנו של רבי אברהם שאג, רבי יוסף וואלף אב"ד קאלאטשא העיד ששמע בעצמו מפי קדשו של החת"ס, שחמיו רבי אברהם שאג "היה נאהב אצלו יותר מכל תלמידיו, כי הוא הגון לפניו מאד כפי רצונו, הן בחריפות בתורה, והן בצדקתו" (עץ חיים, באבוב, ו, עמ' עג).
בסוף שנת תקפ"ז התמנה לאב"ד בשטלסדורף, ובתרי"ב התמנה לאב"ד בקוברסדורף. במקומות רבנותו עמד בראשות ישיבה חשובה והעמיד בה תלמידים הרבה. בשנת תרל"ג עלה לארץ הקודש, יחד עם תלמידו המובהק המפורסם רבי יוסף חיים זוננפלד, והתיישב בירושלים, עד לפטירתו בכ"ט אדר תרל"ו. מכתביו נדפסו הספרים "אהל אברהם" שו"ת וחידושים, וספר "דרשות הרא"ש".
[3], נח דף (כל הדפים כתובים משני הצדדים). 38 ס"מ. מצב כללי טוב. נייר דבק לחיזוק במספר דפים. מספר דפים משוקמים בשוליהם. בדף השער מספר מילים מטושטשות ואינן ניתנות לקריאה. כריכה חדשה.
' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
