כרך כתב-יד, חיבור גדול עב כרס על פרשיות התורה (כ-700 עמודים), בכתב יד המחבר הגאון האדיר רבי יעקב יהושע פרומן, מהאריות בגור בלודז' לפני השואה (נכד הרה"ק רבי פישל מסטריקוב) – חידושים רבים ששמע המחבר מפי רבו המובהק מרן ה"אמרי אמת" מגור ומגאוני פולין – לודז', תרס"ח-תרצ"ג – לא נדפס
החיבור שלפנינו נכתב על ידי אחד הגאונים החריפים שידעה פולין התורנית לפני המלחמה, ראש עילויי חריף, מטובי המוחות של חסידי גור שבלודז' – איש האשכולות, הגאון רבי יעקב יהושע פרומן. גאון זה הרבה לכתוב כל חייו חידושי תורה רבים, אך רובם הגדול אבד בשואה. שרידים מכתביו נדפסו על ידי בנו ר' משה אריה ליב פרומן, ונדפסו בספר בשם "נחלת יעקב יהושע", על פרשיות התורה (ירושלים תשי"ט), ספר שדבריו מצוטטים בעשרות ספרים. אך החיבור שלפנינו לא נדפס מעולם. מהתאריכים שבכתב-היד נראה שנכתב בין השנים תרס"ח-תרצ"ג (בעוד שהחיבור שנדפס נכתב בשנים יותר מאוחרות עד שנת ת"ש).
החיבור כולל ביאורים עמוקים, פלפולים חריפים, הברקות גאוניות ופרפראות יפות, פעמים בארוכה ופעמים בקצרה. רובו בנגלה, ומיעוטו בחסידות ודרוש. הספר עשיר במאות ציטוטים ומובאות שמביא מספרים לא ידועים, וכן עשיר הוא בשמועות רבות ששמע מפי גאוני וצדיקי פולין. החיבור שלפנינו מזכיר בסגנונו את ספרי גאוני פולין, כ"כלי חמדה" ו"פרדס יוסף" וכתבי הגאון רבי מנחם זמבא וכיו"ב.
להלן רשימה אקראית לדוגמא של מספר חידושים ששמע מרבו המובהק ה"אמרי אמת" מגור:
"מה ששמעתי בשנת רוממות [=תרצ"ב]
בקרעניץ ממרן הגה"ק מגור שליט"א שהקשה" (נו/1);
"ובהיותי בשבת פ' החודש תרצ"ב בגור אצל מרן שליט"א, אמר לשון תורת כהנים… וכשבאתי לביתי ראיתי כי מרן הקדוש שליט"א אמר אות באות כמו שנכתב בתו"כ, והשפ"א מביא כמו שנכתב בילקוט" (קא/2);
"שמעתי ממרן אדומו"ר הגה"ק שליט"א בקרעניץ שנת רוממות [=תרצ"ב]
שהקשה" (קסה/2); "
בשנת רוממו"ת עש"ק פ' קרח בבוקר בעיר קרעניץ שמעתי מפיו הקדוש של מרן שליט"א הגה"ק מגור שהקשה… ומרן שליט"א סיים… עכ"ל… שוב מצאתי הערת מרן שליט"א ותירוצו בתשו' חת"ס… " (רח/1);
"ובהיותי בגור אצל אדומו"ר רשכבה"ג שליט"א הקשה… עכ"ל. ולולי דבריו הקדושים הי' אפשר לומר". כמו כן הוא מביא גם חידושים ששמע בשמו: "ושמעתי ליישב בשם אדומו"ר רא"ם מגור שליט"א" (לז/2); "מה ששמעתי להקשות בשם מרן אדומו"ר מגור שליט"א" (קצב/2), ועוד.
באחד המקומות הוא מביא ציטוט מעניין ומקורי ששמע מהרב מבענדין בשם חמיו ה"שפת אמת":
"ונראה לבאר ע"פ מה שאמר לי הרה"ג מו"ה צבי חנוך הכהן שליט"א אבד"ק בענדין בשם השפת אמת זצ"ל דיותר טוב ונכון להיות טרוד כל היום במסחר וללמוד שעה מעט בכל יום, מללמוד כל היום ורק שעה אחת ילך בטל, עכ"ל" (קצט/1), ושם מרחיב המחבר בביאור כוונת ה"שפת אמת".
בספריו מרבה הוא להביא מחילופי שיחות שהיו לו עם גדולי תלמידי חכמים וגאונים שבפולין. להלן לקט אקראי: "ובהיותי בגור פ' ויחי תרצ"ג הקשה לי הרב החו"ב חתנא דבי נשיאה ר' יצחק פישל שיחי'" (נה/2); "וקושיא זו הקשיתי להרה"ג מו"ה ירחמיאל ישעי' ז"ל מינצבערג ז"ל אבד"ק זדו"ו [זדונסקה וולה, בעל "דברי ישעיהו"], ולא מצא מענה" (קג/2); "והקשה לי הרב הגאון ר' צא"י יעקב שליט"א אבד"ק לאסק יע"א" (קסו/1); "הקשה לי ידידי הרב החו"ב מו"ה יהודא ליב שיחי' מו"צ חתן הגאון דק"ק לאסק יע"א" (קא/1); "והקשה אותי ש"ב הרה"ג מו"ה מאיר נ"י מו"צ דק"ק טושין… לז/1); "נתקשיתי מדודי הרב החו"ב מו"ה אברהם מרדכי אלטר נ"י" (שז/2).
הגאון רבי יעקב יהושע פרומן (סביבות תרנ"ה-כא סיון ת"ש) היה מצאצאי הרה"ק רבי פישל מסטריקוב. מילדותו התבלט בכשרונותיו העילויים, ועוד לפני בר מצוה נשלח ללמוד בישיבה בסקרנביץ אצל המו"ץ רבי יוסף הורוביץ. על תקופה זו מספר המחבר בכרך שלפנינו:
"ובילדותי בלמדי בסקרעניעוויץ והי' אז היארצייט מהרה"ק מביאלא זצ"ל, שמעתי מהרה"ק ר"ש זצ"ל שדיבר מזה הקושיא" (רי/2). לאחר שמלאו לו שלש עשרה, הלך ללמוד באמסטוב בישיבתו הגדולה של הגאון האדיר רבי אפרים צבי איינהורן אב"ד אמסטוב, ושם עלה והתעלה בגאונותו ושקידתו והיה לתלמידו המובהק של רבי אפריים. כשנעדר ראש הישיבה מעירו מינה את רבי יעקב יהושע דנן שימסור שיעורים במקומו, ובין שומעי שיעוריו בשנים ההם היה הגאון מקוז'יגלוב. על גודל התקשרותו לרבו זה יעיד הקטע הבא הנמצא בכרך שלפנינו:
"אלו הדברים שאגתי בעת ששמעתי מפטירת מורי ורבי הגאון הגדול מו"ר אפרים זצ"ל איינהארן אבד"ק אמסטוב סמוך לטשענסטוחוב, כי נפטר בקוצר ימים בערך ארבעים וחמשה, ובאמת הי' תמים במעשיו, ועשה ופעל בעוה"ז כל הנחוץ לו, … וד' יתן שיהי' מליץ טוב בעדי,
כי אהב אותי תמיד כאחד מבניו" (עמ' כב). לאחר נישואיו עבר להתגורר בעיר לאסק מקום מגורי חותנו, בה פתח ישיבה לעשרות בחורים. בכרך שלפנינו מובאים כו"כ חידושים ששמע מפיהם של גאוני וחכמי לאסק. יותר מאוחר עבר לגור בלודז', בה התעשר ממסחרו, אך עשה את תורתו קבע ומלאכתו ארעי, כשרוב ימיו ולילותיו מסורים לשקידת התורה וכתיבת חידושים בכל חלקי פרד"ס התורה. עמד במשא ומתן בקשרי מכתבים עם הרוגוצ'ובר, הגר"מ זמבא וה"חלקת יואב" ועוד מגאוני פולין. הרבה בנסיעות לגור לרבו המובהק ה"אמרי אמת", אליו היה קשור בכל נימי נפשו (כפי שניכרים הדברים גם מהכרך שלפנינו). לאחר הכיבוש הנאצי בפולין נערך באחד הימים חיםוש בביתו תוך כדי ביצוע מעשים אכזריים ביותר. לבו של הגאון לא עמד במראות הקשים, והוציא את נשמתו בטהרה בכ"א סיון ת"ש.
[356] דף (רובם המוחלט כתובים משני צידיהם. סך הכל קרוב ל-700 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב כללי טוב. בחלק מהדפים כתמים, בלאי וקרעים קלים בשוליים. כריכה חדשה.