מכתב מאת רבי הלל ויטקינד, מנהל ישיבת נובהרדאק בוורשה, עם ברכות למחזיקי תורה ובקשה להשגת דרכון עבור רבי אברהם יפהן ראש ישיבת ביאליסטוק. ורשה, תרפ"ט [1928].
"כל הברכות האמורות בתורה"ק למחזיקי תורה, יחולו על ראשם, להצליח מעשה ידם, להרמת קרן התורה והיהדות החרדית העולמית"; מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי הלל ויטקינד, אל מזכיר 'אגודת ישראל העולמית' בלונדון, ר' אהרן גודמן. ורשה, תרפ"ט [1928].
[2] עמו', 19 ס"מ. בעקבות המכתב שלפנינו התאפשר לרבי הלל ויטקינד ולרבי אברהם יפה'ן לקבל דרכון, להגיע לארץ ישראל המנדטורית ולייסד בה את ישיבת 'בית יוסף-נובהרדוק'.
הגאון רבי הלל ב"ר חיים אהרן ויטקינד (תרנ"ט-תשל"ד, 1899-1974) – תלמיד ישיבות סלובודקה ותלמיד מובהק של הסבא מנובהרדוק. ייסד מספר ישיבות מטעם נבהרדוק בוורשה ובמספר ערים בפולין בעמד בראשן. עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ט ועמד בראש ישיבת 'בית יוסף-נובהרדוק', אותה ייסד בתל-אביב יחד עם רבי אברהם יפה'ן. עורך 'אור המוסר' ומחבר הספר 'מוסר התורה'.
ר' אהרן (הארי) גודמן (1898–1961) – עיתונאי וסופר יהודי-חרדי בבריטניה, איש ציבור, מזכיר תנועת אגודת ישראל העולמית ויו"ר הוועד הפועל של אגודת ישראל האירופית.
הגאון רבי אברהם ב"ר אשר צבי יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל) – תלמיד מובהק של הסבא מנובהרדוק, חתנו וממלא מקומו כראש הישיבה המרכזית של נובהרדוק בביאליסטוק. בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט היה ממייסדי ישיבת 'בית יוסף – נובהרדוק' בתל אביב. במלחמת העולם השנייה עבר עם ישיבתו לווילנה, הצליח להגר לשנגחאי שבסין, ומשם לניו-יורק, וייסד שם את ישיבת 'בית יוסף'. בשנת תשכ"ד עלה לירושלים, וייסד שם מחדש את ישיבת 'בית יוסף'.
סימני קיפול והשפעת לחות, חורי תיוק, מצב טוב.