שמע יעקב וארעא דרבנן, מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי. קושטנדינא, תק"ה [1745]. מהדורה ראשונה, נדיר. העותק האישי של רבי יעקב ענתבי עם הגהות בכתב יד קודשו.
[2] ספרים מאת רבי ישראל יעקב אלגזי, שיצאו לאור בכרך אחד: שמע יעקב, דרשות על התורה: בראשית – שמות . וארעא דרבנן, כללי בש"ס ובפוסקים בסדר א"ב. דפוס ראובן ונסים אשכנזי, קושטא, תק"ה [1745]. מהדורה ראשונה, נדיר. עם הגהות חתומות מאת רבי יעקב ענתבי ורבי יהודה סיד.
[4], קכא, [1]; לה, [1] דף, 30 ס"מ. שער מיוחד לספר 'ארעא דרבנן'. בדף השער חותמות "יוסף בכר משה", חתימת רבי יעקב ענתבי, רישום בלאדינו ורישום הקדשה לבית מדרש: "גואל אחרון למדרש מע' הגביר ס"ט חלפון עטייא נר"ו". עם [14] הערות והגהות בכתב יד, חלקן עם חתימת רבי יעקב ענתבי, כולל הערה ארוכה בכתב ידו וחתימתו של הרב ענתבי, ב[8] שורות, בדף הפורזץ האחורי. אחת ההגהות חתומה על ידי רבי יהודה סיד. ככל הנראה הערות אלו טרם הודפסו.
רבי יהודה ב"ר מנוח סיד (נפטר בשנת תקע"ה 1815) – תלמיד מובהק של רבי ראובן בן יעקב אב"ד סופיא. רב בדובניצה ובקיוסטנדיל ומשנת תק"ס (1800) אב"ד בעיר פיליבי. בסביבות שנת תקס"ט (1809) עלה מבולגריה לארץ ישראל והתיישב בצפת. מחבר הספרים "אות אמת" (שאלוניקי, תקנ"ט), "נר מצוה" (ב' חלקים, שאלוניקי, 1810-1811).
רבי יעקב ב"ר דוד יצחק ענתבי (תקמ"ז-תר"ז, 1787-1847), נולד בחלב שבסוריה. היה תלמיד חכם עצום בנגלה ובנסתר והוסמך להוראה בשנת תקס"ט (1809) נסמך לרבנות ע"י הראשון לציון, רבי רפאל יוסף חזן. לאחר נישואיו כיהן כאב"ד העיר דמשק. בשנת ת"ר (1840) נאסר ועונה קשות באירועי עלילת הדם בדמשק. בעקבות השתדלותו של השר משה מונטפיורי שוחרר הרב ממאסרו בשנת תר"א (1841) והתיישב בירושלים. שרידים מחידושיו הרבים יצאו לאור בספר 'אביר יעקב' וזכרונותיו מתקופת מאסרו פורסמו בסוף הספר "אהל ישרים".
יוצאי דמשק נהגו להזכיר בתפילת ליל 'כל נדרי' את מעלת "הרב מעוז ומגדול, מורינו ורבינו עטרת תפארת לראשינו, החסיד העניו, ראש בית דין דמשק שסבל כמה עינויים קשים ומרים להצלת ישראל רבי יעקב ענתבי".
כריכת בד, כתמים ונזקי עש, פגם בשדרה, קפלים ובלאי בפינות, מצב בינוני-טוב.