התכתבות קצרה בין ה"ערוך לנר" לחתנו הגאון רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד אוסטרוב – ביאור דברי הבה"ג על המקור ממנו נלמד חיוב מלקות על אכילת נבילות וטריפות
לפנינו שאלה ששלח הגאון רבי ישראל מאיר פריימן לחותנו בעל ה"ערוך לנר". בתחילת המכתב כותב רבי ישראל מאיר: "הנה אבקש היום
אבי ידידי נ"י לפרש לי דברי הלכות גדולות סוף ה'[לכות] שחיטת חולין". בסופו הוא מסיים: "כה עתירת
בנו הנאמן ישראל מאיר".
תשובת חותנו ה"ערוך לנר" כתובה באותו דף בו כתובה השאלה. בתחילת התשובה כותב החותן לחתנו: "
קושייתך באמת תמוה ולא ידעתי להשיב". תחילת התשובה בסוף אותו עמוד, וממשיכה בעמוד השני. התשובה לא חתומה.
ההתכתבות שלפנינו נדפסה בשו"ת "בנין ציון", חלק ג, הוצאת דבר ירושלים (ירושלים תשס"ב, סימן קעו).
הגאון המפורסם רבי יעקב יוקב עטלינגער, בעל ה"ערוך לנר" (תקנ"ח – תרל"ב, 1798 – 1871) – מגדולי רבני אשכנז בדורו. למד אצל גדולי רבני אשכנז כדוגמת רבי אשר בן השאגת אריה, רבי אברהם בינג, ורבי אברהם בנימין זאב המבורג (בעל שער זקנים). רבי יעקב היה מן הרבנים האורטודוקסיים הראשונים שהיו בעלי רקע אקדמי בהיותו תלמיד אוניברסיטת ווירצבורג. שימש ברבנות קהילות רבות באשכנז. והיה מגדולי הלוחמים בתנועת הרפורמה שקמה בימיו בגרמניה. מגדולי תלמידיו בישיבות שהקים היו הרש"ר הירש ורבי עזריאל הילדיסהיימר.
הגאון הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן (תקצ"א-תרמ"ד), היה חתנו של בעל ה"ערוך לנר". בערך בשנת תרכ"ב התמנה לאב"ד פילעהענא, ובערך בשנת תרל"ב התמנה לאב"ד ור"מ באוסטרובו (שניהם במחוז פוזן). ההדיר את ספר "והזהיר" מכתבי הגאונים, וכתב עליו פירוש בשם "ענפי יהודה".
[1] דף (2 עמודים כתובים) 14 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול.