מכתב מאת הרה"ק ה"אור ישראל" מסטולין, בחתימת יד קדשו – נשלח אל הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב ולראשי חסידי סטולין בארץ הקודש – אודות שיפוץ בית הכנסת של חסידי סטולין בטבריה, בית כנסת שהיה בעבר בית מדרשו של הרה"ק רמ"מ מוויטבסק – סטולין, כסלו תרנ"ה
רקע. בשנת תרכ"ט רכשו חסידי קרלין שבטבריה את חורבות ביתו ובית מדרשו של הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק זי"ע בעל "פרי הארץ" (שנהרס ברעידת האדמה שהייתה בגליל העליון והתחתון בטבת תקצ"ז), במטרה לשקמו ולהקים מחדש את בית הכנסת. הבניה לקחה כמה עשרות שנים מחמת חוסר מימון, עד שבשנת תרנ"ה נרתם הגביר הנדיב רבי שמואל זאב שייב לסייע ולגמור את בניית בית הכנסת (על כל זאת ראה בהרחבה במאמרו של הרב אברהם אביש שור בספרו "כתבים", עמ' 15 ואילך).
במכתב שלפנינו מספר הרה"ק ה"אור ישראל" מסטולין על שמחתו על כך שנמצא גואל ל"בית מקדש מעט אשר נתיסד ע"י אבותינו הק' נ"ע בעיה"ק טבריא". בהמשך המכתב מביע הרה"ק את קורת רוחו על אשר צירפוהו לחברת ש"ס שהקימו, ועל כך שבוחר במסגרת זו ללמוד מסכת שבת.
המכתב נדפס לראשונה בספר "דברי אהרן" (הויזמן), עמ' צג-צד, ומשם הועתק במאמרו של הרב אברהם אביש שור בקובץ "בית אהרן וישראל", גל' ט, עמ' קט-קי (ומשם לספרו "כתבים", עמ' 25). אמנם בנוסח הנדפס חסרה העתקת התאריך, וכן חסרה העתקת חתימת יד קדשו. כמו"כ ישנם כמה שינויי נוסח בין המכתב המקורי שלפנינו לנוסח הנדפס.
המכתב הוא בכתיבת יד סופר, והחתימה היא חתימת יד קדשו.
זה לשון המכתב בשלימותו:
"ב"ה יום ג' לסדר ויבא יעקב שלם תרנ"ה סטאלין
שלומים מרובים כטל וכרביבים יחדיו יהיו תמים לכבוד אהובינו אנ"ש ש"ב הרב החסיד המפואר בר אבהן קדישין חו"ש יו"ש כש"ת מ' דוד צבי שלמה שי' ולידידי בש"ב הרה"ח המופ' חו"ש כש"ת מ' אשר הלוי שי' ולידידי הרה"ח המופ' חו"ש מ' יוסף ברמ"א נ"י עם כל אנ"ש האהובים שי' לאוי"ט.
בריש כל יתבשרו משלומינו הטוב הודות להשי"ת שאנחנו וזרעינו היקרים שי' ב"ה כולנו חוסים בצל החיים והבריאות, יוסיף השי"ת חסדו אתנו לעולמים אמן. אחד"ש באה"ר מכתבם הגיעני ורוב נחת ניחת בי בראותי מכותלי מכתבם אשר דבריהם נכנסו באוזני הג'[ביר] הר' שמואל זאב נ"י לקבל עליו העול מתיקון בדק הבית מקדש מעט אשר נתיסד ע"י אבותינו הק' נ"ע בעיה"ק טבריא, וצעקתם בא אלי אשר צריכים לישועה ולא ידעתי מאין יבא עזרם. ועתה רואים אנחנו עין בעין עזרם מעם ד' וגבורי כח עושי דברו, ובורא עולם בקנין ישלים זה הבנין, ויגולגל הזכות על ידם ורצוף פה מכתב להג'[ביר] כמבוקשם לטוב.
כן הגיעני המכתב בחת"י אנ"ש בדבר החברה ש"ס שיסדו בהררי קדש, ומאוים לספחני באגודתם, ומאד נהנתי מזה, ורצוני לקחת שכם בהנהו חבורתא קדישתא. וזאת התורה היא העולה ביני עמודי דמצלי נוכח שער השמים, ותעלה לרצון לפני אדון כל לשמוע אל הרינה והתפילה, ויופיע עלינו נהרה ורוח טהרה וסם חיים למיימינים בה. בחרתי ללמוד מסכת שבת ע"ש המתנה טובה שמבית גנזיו, ויקויים בנו מקרא שכתוב כי לקח טוב נתתי, שהנתינה היא הלקיחה, ולא ימושו מפינו ומפי זו"ז מעתה ועד עולם, ומעתה יקבלו כולם החיוה"ש מאדוה"ש, דברי הדו"ש באה"ר וחפץ בטובם מלונ"ח כה"י.
ישראל בהרב מהר"ר אשר זצ"ל".
הרה"ק ה"אור ישראל" מסטולין (תרכ"ט – ב' דראש השנה תרפ"ב) היה בנו של הרה"ק רבי אשר השני מסטולין ("אדמו"ר הצעיר") ונכדו של ה"בית אהרן" ("אדמו"ר הזקן"), וחתנו של הרה"ק רבי דוד מזלטפולי (בן הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא). התייתם מאביו בגיל ארבע וחצי, ולמרות גילו הצעיר נתנו בו החסידים עיניהם עליו לאור התבטאויות נשגבות ששמעו אודות גדולת נשמתו מפי אביו וזקנו (ראה להלן). על כן כונה בשם "הינוקא". ביום הבר מצוה שלו קיבל כתבי הכתרה מאת זקני החסידים. לאחר נישואיו חזרה חסידות קרלין-סטולין לתפארתה ועשרות אלפי חסידים היו מקושרים אליו בלב ונפש בכל עוז ותעצומות. הנהגתו הייתה בסתר עליון ובהצנע לכת במדה מופלגת. היה מיוחד בעבודת הנגינה בפה ובכלי זמר. בעבודה זו ראה עבודת הקודש ממש. לפני שהחל לנגן היה נוטל את ידיו. בסעודות "מלווה מלכה" – סעודתא דדוד מלכא משיחא – היה מנגן בכלי זמר יחד עם שלשה מבניו הקדושים. בשלהי תרפ"א נסע לעיירת מרפא בגרמניה לצורכי רפואה, שם עלתה נשמתו ביום ב' דר"ה תרפ"ב. למחרת נטמן בפרנקפורט הסמוכה (לאור צוואתו). על שם כך נודע הוא בכינויו השני "הפרנקפורטר".
אביו וזקנו הפליגו ברום ערך קדושת נשמתו דברים מופלאים ביותר. כמה פעמים אמר עליו זקנו ה"בית אהרן" שנשמתו היא נשמת רש"י הקדוש, ושנשמה כזו יורדת לעולם אחת לחמש מאות שנה. הגה"ח רבי ברוך מנדלבוים אב"ד טורוב, מחשובי חסידי קרלין-סטולין, כתב עליו בתחילת ימי הכתרתו מכתב ארוך ומפורסם, בו מוסר כמה עדויות, בהם בין היתר: "… אשר שמעה אזני מפה קודש קדשים סבא קדישא אדמו"ר זצוקלה"ה (ה"בית אהרן"), אשר בפירוש אמר לי
שאליהו זכור לטוב יהיה תמיד עם הילד, וסיפר לי חלום נביאות אודות זה שאי אפשר לבארו במכתב. והיה קם תדיר מפניו בכל עת בוא הילד לביתו נאוה קודש בקימה ובהידור… ו
אמרו שהוא נשמת הבעש"ט, וברמז רמז לי סבא קדישא שהוא נשמת משיח צדקנו…. ושמעתי רמז נפלא מסבא קדישא זצוקלה"ה שהילד הוא מעולם התיקון בסוד מ"ה החדש לתקן הרפ"ח ניצוצין שנפלו המרומזים בפסוק רוח אלקים מרחפת, ואיתא במדרש שהוא רוחו של מלך המשיח" ("כתבים", עמ' 994 ואילך).
עוד כותב בהמשך מכתבו מה שאמר זקינו ה"בית אהרן" על קדושת יד נכדו הקדוש:
"יד הילד היא שמירה".
הרי לפנינו מכתב שנחתם בחתימת יד קדשו המסוגל לשמירה עליונה !
על הקשר הנשמתי המיוחד בין בית מדרשו המקודש של הרמ"מ מוויטבסק אל ה"אור ישראל" מסטולין, מצינו בכתבי אחיו החורג של ה"אור ישראל", הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקוזניץ, שמספר בכתביו שבליל ה"וואך נאכט" של ה"אור ישראל", אור לי"ז כסלו תרכ"ט, הגיע לידי ה"בית אהרן" שטר הקנין של נחלת הרמ"מ מוויטבסק שנמכר לחסידי קרלין, וה"בית אהרן" שמח בשמחה עצומה, ואמר אז: "שיש פסק מהרה"צ משפיטובקא זצוק"ל אשר מי שקנה חלק בארץ ישראל אפילו כשיבוא משיח לא יוכלו ליקח זאת מאתו" ("כתבים", עמ' 21).
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.