גמרא היסטורית
מסכת סוכה מגילה ותענית וירושלמי שקלים – סלאוויטא תקע"ח – העותק האישי של "איש האשכולות" הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא מלובלין – חתימותיו וחותמותיו מתקופת רבנותו הראשונה בגלינא – הגהות
מפורסמת העובדה שבשמחת תורה האחרון לחייו, בשנת תרצ"ד, התפלל מהר"ם שפירא בבית מדרשו של "החוזה מלובלין", הורה להקיף את הבימה עם גמרות סלאוויטא שהדפיסו זקניו, אבות משפחתו, ולרקוד עמם (מאיר באהבה, עמ' כו, פרק ח).
חותמת בדף השער ובדף המגן הקדמי: "מאיר שפירא האבד"ק גלינא".
חותמות נוספות בדפי המגן הקדמיים: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב"; "בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין".
בדף המגן הקדמי הדבוק לכריכה ישנם שלש חתימות. השתיים הראשונות נראות אותנטיות. האחרונה נראית חיקוי.
בדפי הגמרא שלפנינו ישנן מספר הגהות קצרות של תיקוני טעויות. אך בדף נח/2 מדפי הרא"ש של מסכת סוכה ישנה הגהה בת כמה שורות (איננו יודעים בוודאות ע"י מי נכתבה).
הגאון הנערץ רבי מאיר שפירא גאב"ד לובלין [תרמ"ז-תרצ"ד] מייסד ישיבת חכמי לובלין המעטירה, נשיא אגודת ישראל בפולין ומחולל הרעיון הכביר של לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי. נולד בשאץ לאביו רבי יעקב שמשון, בן אחר בן לרבי פנחס מקוריץ, הוסמך לרבנות ולהוראה ע"י זקנו ה'מנחת שי', המחזה אברהם מברודי, רבי מאיר אריק והמהרש"ם מבערז'אן. חסיד טשורטקוב מובהק, ומגדולי מעריציו של רבי ישראל מטשורטקוב. אחר כהונת רבנות מפוארת בגלינא (תר"ע-תר"פ), בסאנוק (תר"פ-תרפ"ד) ובפיעטרקוב (תרפ"ד-תר"צ), כהונה מרשימה בסיים הפולני כנציגה של אגודת ישראל, נבחר לכהן כרבה של הקהילה העתיקה והחשובה 'לובלין', בה ייסד את המגדלור הרוחני המפואר 'ישיבת חכמי לובלין' ועל שמה כונה. במקביל שימש שנים אחדות כנשיא אגודת ישראל בפולין, חבר מועצת גדולי התורה ואחד מראשי מנהיגיה. בכנסיה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל, בעודו מכהן כרבה של פיעטרקוב, הציע בפני כל גדולי הדור ואלפי הנאספים את רעיונו הכביר ללימוד הדף היומי. רעיון שכבש את כל העולם היהודי בכל תפוצותיו, הרבה תורה ועמלה בהיקף שלא היה כמותו, והוסיף לפרסומו של מחוללו – לדורות.
חתימות נוספות: "ישראל יונה בלאקאווסקי"; אלטיר כהנא"; "חיים ברוך כהנא"; "אפרים יוסף ב"ר יצחק".
סו; יד; רל-רנז; לח; ו; רעח; לו; ו; קסט-קפב; יג דף. 34 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב. כריכה ישנה עם שדרת עור.