מכתב תורני מאת הגאון רבי חיים יצחק קארב אב"ד פאלאנגען וזאגר, בעל ה"נתיבות חיים", מחשובי רבני ליטא – נשלח אל רבי יעקב דב רפפורט אב"ד ריבינשוק וזיימל – פוניבז' תרס"א
בחלקו הראשון של המכתב מבקש הרב קארב מאת הרב רפפורט שיסייע לו לקבל את הרבנות בעיירה ריבינישוק (הסמוכה לדווינסק). בין הדברים הוא מזכיר את ה"אור שמח": "וגם אקוה שהגאון ר' מאיר שמחה מדווינסק יעזרני בהשתדלותי זאת". כמו"כ הוא מזכיר כמה פעמים את "הגאון מפה" (רבי איצל'ה מפוניבז').
בחלקו השני של המכתב הוא כותב מערכה בסוגיית "בעלי חיים אינם נדחים". תוכן הדברים נדפס בספרו "נתיבות חיים", א, סימן יג.
המכתב נדפס בשלמותו על ידי הרב שמואל דוד פרידמן בספרו "שדה צופים" על מסכת פסחים, בעמ' תתסא-תתסג.
הגאון רבי חיים יצחק קארב (תרל"ד/תרל"ב-תשי"ז) היה תלמידו של רבי אליעזר מטלז. נסמך להוראה על ידי רבו זה ועל ידי הג"ר איצלה מפניבז'. התחבב ביותר אצל רבני העיר דווינסק הסמוכה – הרוגוצ'ובר וה"אור שמח". בין השנים תרס"ח-תרע"ד כיהן ברבנות העיר פלאנגה. בתקופת מלחה"ע הראשונה כיהן כאב"ד בעיר פאבלגראד שבאוקראינה. לאחר המלחמה התמנה כרב בזאגר ישן בפלך קובנה וכיהן בה ארבע שנים. בתרפ"ז עקר לארה"ב, ובתרפ"ח התמנה כראש הישיבה "בית מדרש לתורה" בשיקגו. חיבר את סדרת הספרים "נתיבות חיים", ד' כרכים, על סוגיות הש"ס והרמב"ם, בהם סולל דרך ייחודית בביאור מהלכי הרמב"ם בסוגיות חמורות. כמו"כ חיבר את הספר "טל שחקים" – דרושים וחידושי אגדה. לספרו "נתיבות חיים" קיבל הסכמות נלהבות והערות ושקו"ט בדבריו מאת הגר"ש שקופ והגר"א ווסרמן.
[2] דף (4 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתם רטיבות.