פולמוס 'כולל אמריקה', מכתב מאת החכם באשי חיים נחום אפנדי, אל מרא דירושלים מרן הגאון רבי שמואל סלאנט, בבקשה לסייע בהעברת החלוקה לחברי כולל אמריקה 'תפארת ירושלים'. קונסטנטינופול, תרס"ט [1908].
"כי נלחצים ונדחקים המה מאת הועד הכללי, לא יחוסו ולא ירחמו עליהם והנם עטופים ברעב נודדים ללחם… ולא יתנו להם השליש מההכנסה כאשר תנאי היה בינהם בעת הפשר, וזה היפך חוקי הצדק והיושר…", בקשת החכם באשי רבי חיים נחום, מאת רבי שמואל סלאנט, שידאג לאנשי כולל אמריקה הסובלים מרעב בשל רדיפת הוועד הכללי, המונע מהם את חלקם בכסף שנאסף בחו"ל.
רקע: בשנות התר"כ והתר"ל [שנות ה-50-60 במאה ה-19], עם התרבות הקהילה היהודית בירושלים, התרחש בה פיצול ל'כוללים' רבים. על מנת להגביר את האחדות נוסד בשנת תרכ"ו (1866) 'הועד הכללי לכל הכוללים האשכנזים', הפרושים והחסידים כאחד, על מנת לפקח על כל צורכי העדה ולייצג אותה כלפי השלטון העותמני. בשנת תרנ"ו הוקם בירושלים 'כולל אמריקה ותפארת ירושלים' על רקע טענות שהוועד הכללי מקפח את חלקם בדמי החלוקה. בעקבות כך התעורר פולמוס חריף בירושלים ובאמריקה בין מצדדי הכולל החדש, ובהם מרן מהרי"ל דיסקין, ובין מתנגדיו, ובהם מרן הגאון רבי שמואל סלאנט, שחשש שהקמת הכולל, תוביל לצמצום התרומות מאמריקה לשאר הכוללים, תהרוס את האחדות שהושגה ותוביל להרס הישוב כולו.
חכם חיים נחום אפנדי (תרל"ג – תש"ך, 1873-1960) – החכם הבאשי האחרון של יהודי האימפריה העות'מאנית, דיין ופוסק, בלשן ומלומד. בעקבות "הפיכת הטורקים הצעירים" בשנת 1908, הדחת הסולטאן והקמת משטר חדש בתורכיה, הודח ה'חכם באשי' רבי משה הלוי והוחלף על ידי רבי חיים נחום. עם חילופי השלטון. בעקבות ביטול האימפריה העות'מאנית והקמת המשטר הרפובליקני בתורכיה, בוטלה גם משרת החכם באשי, וחכם חיים נחום עבר לכהן משנת 1925 כרבה הראשי של מצרים, שם נבחר גם לחבר באקדמיה ללשון הערבית בקהיר. בשנת 1947 נשלח מרן הרב עובדיה יוסף, לבקשת הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, לכהן כסגנו של הרב חיים נחום אפנדי וכאב בית דין, אך כעבור שנתיים מתוחות התפטר מרן מתפקידו וחזר לארץ ישראל.
[1] דף, נייר רשמי של החכם באשי, בכתב יד סופר, עם חותמו ובחתימת כתב ידו של רבי חיים נחום. סימני קיפול, כתמי זמן קלים, מצב טוב מאוד.