"יהי רצון חפץ ה' בידכם יצלח, ובכל אפשר תפנו תשכילו ותצליחו, וזכות הרבנים הקדושים אשר עמדו במקום הקדוש הזה יגן עליכם ועל כל אשר באהלכם", מכתב מגדולי חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" מירושלים, [שנות התר"פ-תר"צ לערך].
מכתב תודה וברכה אל הגביר שלמה כהן מתאווירירת שבמרוקו, על שסייע בידי שד"ר הישיבה רבי עובדיה שאקי, ובקשה שימשיך לסייע גם לשד"ר רבי דוד שטרית ושד"רים נוספים.
[1] נייר רשמי, הדפסה בדיו מוזהב, ללא תאריך, כתב יד סופר בכתב רש"י, עם חתימות גדולי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים:
✵
רבי שלום ב"ר משה חיים הדאיה (תרכ"ד-תש"ה, 1864-1944) – מחכמי ארם צובא וירושלים, ראש ישיבת המקובלים "בית אל" וראב"ד קהילות הספרדים בירושלים.
✵
רבי נפתלי ב"ר שמואל ברוך (תרל"ב-תש"ז, 1872-1947) – רב, סוחר נכבד ועסקן ציבורי, חבר ועד כוללות הספרדים בירושלים, מחברי הנהלת בית החולים 'משגב לדך', גבאי בחברה קדישא ומגבאי ישיבת ק"ק חסידים 'בית אל'.
✵
רבי שמואל ב"ר מרדכי עזראן (תרכ"ז-תשט"ז, 1867-1957) – עלה לירושלים ממראקש, והיה מראשי ישיבת המקובלים 'בית אל'. כיהן כראב"ד עדת המערבים בירושלים ורב ישיבת 'טובי ישבעו'.
✵
רבי ישועה בן שושן (סוסאן) (נפטר בשנת תש"ה 1945) – מנכבדי עדת המערביים וגזבר ישיבת 'בית אל'.
✵רבי אברהם ב"ר משה עזריאל (תרכ"ב-תש"ז, 1861-1947) – חבר ועד העדה הספרדית, גבאי קופת התמחוי שלה, מנהל החברה קדישא ואב בית הדין של העדה בירושלים, מנהל ישיבת 'שבת אחים' וישיבת המקובלים 'בית אל', וממייסדי בית היתומים הספרדי.
במכתב שלפנינו, מופיעות גם חותמו של רבי אברהם עזריאל, חותמת כוללות ק"ק חסידים בית אל וחותם מנהלי הכולל.
השד"ר רבי עובדיה ב"ר אברהם שאקי (תרמ"ה-תש"ט, 1885-1949) – מחכמי צפת, היה שד"ר לחוץ לארץ למוסדות תורה וחסד. מחבר 'משלי אמת', 'פרקים באהבת ה' ואדם' ועוד.
רבי שלמה שלמה ב"ר יצחק הכהן סקלי א-זאגורי (תרמ"ח-תש"ל, 1888-1970) – כיהן כרב בעיירה ברגן, ומשנת תר"פ (1920) החל לשמש רב בעיר תאוורירת, והקים שם תלמוד תורה וישיבה. בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ ישראל ונשלח כשד"ר ועד העדה המערבית וכשד"ר כולל רבי מאיר בעל הנס בטבריה. בשנת תש"ה (1945) החל לשמש דיין בית הדין בעיר אוג'דה, ובהמשך כיהן כדיין בבית הדין הגדול ברבאט וכרב העיר ואב בית הדין בעיר מזאגאן (אל-ג'דידה). בשנת תשט"ז (1956) עלה שוב לארץ ישראל, וכיהן כרב שכונת קטמונים. שנים מבניו נהרגו בשנת תשכ"ח (1967) כאשר צבא מצרים הטביע את המשחתת אח"י אילת. מחבר ספר 'ויקץ שלמה'. יתכן והמכתב שלפנינו נשלח אליו בהיותו בתאוורירת.
ישיבת המקובלים 'בית א-ל' – נוסדה על ידי רבי גדליה חיון בשנת תצ"ג (1733) בעיר העתיקה בירושלים, על מנת שילמדו בו תלמידי חכמים בהעמקה את תורת הקבלה. משנת תקי"א (1750) כיהן כרב הישיבה חתנו של רבי גדליה חיון, הרש"ש הקדוש. במשך מאות השנים מאז שנוסדה למדו בה אלפי תלמידי חכמים מקובלים, גדולים בתורת הנגלה והנסתר, ובהם גם גדולי רבני ירושלים וראשי ישיבות.
חורים וקרע זעירים לאורך קווי קיפול, כתמים קלים, מצב טוב.
' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
